אף אחד לא הכין אותנו לזה שנמצא את עצמנו אחראים מטעם חב"ד על האש במטבח של מלון מפנק בניחוח של כרטיסי אשראי. אבל אחרי חמישה ימים של עיר וייבס בקטמנדו המשוגעת, קצת כפר ושקט משכו אותנו כמו אומן פיתוי עם קוקו וחוסר מודעות עצמית באינסטגרם לקום ולעבור לפוקרה.

אז שמנו פעמינו לברר דרכי הגעה לפוקרה שעליה שמענו המלצות מכאן ועד באר טוביה.

הדרך הראשונה היא טיסה, היתרון הוא המהירות כמובן. החסרונות: מחיר של כמאה דולר, הגבלת משקל של כבודה, והגרוע מכל הטיסות יוצאות פה בדיוק של שעון ישראלי, שעה לכאן ארבע שעות לשם כי מי סופר. הדרך השניה: אוטובוס תיירים ארוך ומייגע ובו בחרנו.

הדרך מקטמנדו לפוקרה

לקחנו אוטובוס ב1500 רופי נפאלי בלבד לנסיעה של כ8 שעות. עם 80 עצירות אוכל ושירותים פלוס מינוס אל תתפסו אותי על המילה. ניתן לקחת אוטובוס יום או אוטובוס לילה, שניהם יוצאים ב7 ומגיעים ב2-5 תלוי בנהג האידיוט התורן. לא הייתי ממליץ על אוטובוס לילה כי לנחות בעיר חדשה ב4 לפנות בוקר זה צער בעלי חיים.

נחיתה בפוקרה

ב3 בצהרים מבסוט ומדושן עונג מצאתי את עצמנו נטושים בתחנה מרכזית בית שאן בפאתי פוקרה, עלינו למונית בinDrive ב400 רופי עד לאזור שבו המליצו לנו חברים על מלונות בlake side. מדובר באזור שקט יחסית ועל צלע הר שממנו ניתן לצפות באגם בזריחה בשקיעה ותמיד. *אבל עם הגב לרכס של האנפורנה אז אי אפשר לראות פסגות מושלגות שקמים בבוקר, תודה השם שיש על מה להתלונן.

איך האווירה בפוקרה?

מאוד רגועה וקיבוצית, האגם שליו ופוטוגני וניתן לעשות מעליו מצנחי רחיפה, או בתוכו סאפ וסירות. מסעדות נעימות ומערביות כולל צמחוניות וטבעוניות ממלאות את כל האזור. יש אפילו מסעדה שמקרינה סרט כל ערב במתחם ישיבה דמוי קולנוע, ומסעדת קרפים מושחתים שיגרמו ללבלב שלכם התקפת חרדה. ומצד שני במרחק נסיעת InDrive קצרה תוכלו להגיע לשוק זול במיוחד בchipledhunga ולדאבות פשוטות ולנפאל קצת יותר שבורה.

איפה ישנים בפוקרה?

יש כמויות לא מבוטלות של מלונות וגסטים החל מ600 רופי נפאלי וכלה ב20k, אז תבחרו את רמת החדר שבה הגוף שלכם יכול להירגע אבל גם הארנק יכול לנשום בלי להיחנק. אנחנו מצאנו גסט עם נוף משוגע לאגם ושקיעות שיכולות לגרום לגברים מזרחים לבכות תמורת 1500 רופי. וגולת הכותרת מטבח משותף שבישלנו בו (לא באמת אני כן?) ארוחות מפנקות, לאוכלי הכשר שבינינו זה חתיכת יתרון נהדר. שימו לב שפחות כדאי לישון על הכביש הראשי מטבע הדברים הוא רועש יותר אבל מצד שני מקום שקט עם נוף ידרוש לעלות קצת ברגל - לשיקולכם. אני מעדיף לעלות ברגל כדי לישון עם נוף כי אני מיוחד ושונה.

אקראיות זה שם המשחק

בוקר אחד דיי סטנדרטי השמש זורחת וכזה ואני רואה טלפון מהרב חזקי של חב"ד קטמנדו ששואל איפה אני. - אני? משתזף עם טראמפ בזן ביצ' בקופנגן מה זה איפה אני? אני בחדר בפוקרה בוהה בגלגל ענק של האגם שולח תיירים אל מותם ב200 קמ"ש. -טוב, אז יש טיסה שהתעכבה בכמה שעות, יש מצב שאתה הולך להדליק אש לעובדים של חב"ד? -וואלה כן. אחרי כמה דקות הגיח קומאר - העובד של בית חב"ד, רכוב על טוסטוס קטנטן ולא מכובד בעליל, וגנב אותי למלון בוטיק מפונפן או ליתר דיוק למחסן של מלון בוטיק מפונפן ששם בישלו ארוחה כשרה לקבוצה מאורגנת. אמרת קבוצה מאורגנת? יאפ, קבוצה של אנשים בגילאי העמידה מעמותת פיל (פחות ירושה לילדים - היציאה האיכותית מהמקור) שבאו לכמה ימים לפוקרה לחוות קצת תענוגות העולם הזה. עזרנו לעובדים טיפה וקיבלנו הזמנה לארוחת הערב המפונפנת והכשרה שהתבשלה לאיטה באש שהדלקנו. לעת ערב באנו למלון המפנק (400 שקל ללילה - בוקינג הלשין) וישבנו יחד עם חבורה של אנשים מעניינים בטירוף לארוחה בשרית (יש יש יש יש יששששש) טעימה לחלוטין. ואז למחרת שוב זכינו בארוחת ערב שכזו.

זריחה על רקע האנפורנה בפוקרה

הקבוצה הנ"ל גילו לנו שהם הולכים לראות זריחה למחרת על האנפורנה עם מונית מאורגנת, אז הפומו גרם לנו לקום ב5 בבוקר ולחפש מונית בinDrive בעצמנו למקום, ומסתבר שנסיעה שכתוב עליה 700 רופי הנהגים החצופים בפרטי מבקשים 1500 וצפונה לצד אחד לAnapurna view point. אחרי מיקוח נמרץ הצלחנו למצוא מישהו ב1000 רופי שיהיה לו לתרופות לא בסל ודהרנו להספיק את הזריחה החמקמקה. המונית עצרה ממש בראש ההר ואנחנו יצאנו להתמקם במרפסת נעימה שמולה נפרס הרכס שטבל בעננים מגעילים שהסתירו את כל ההרים טפיייייי! היה שווה את הנסיעה, אבל היה קצת מאכזב. כי כשאין עננים והראות לא מגעילה המראה אמור להיות אלוהי, וקצוות ההרים המושלגות אמורות להצבע כתום אדום וצהוב. ישבנו עם הקבוצה לקצת לשון הרע עסיסי על הרקע הנוף עד שהשמש בקעה לגמריי. בחזור - שוב ברדק עם המוניות שלא הפסיקו לבטל, ועם האפליקציה הפצועה שלא הפסיקה להציע לנו נהגים במרחק של 30 דקות נסיעה. אז תפסנו טרמפ עם הודי שהגיע עם הרכב כל הדרך מהימצ'ל פרדש ולא ידע שום מילה באנגלית שהז מאוד מפתיע לאור העובדה שהוא הודי. לבסוף הוא הוריד אותנו בבטחה 7 דקות מהחדר לצהלת כל המעורבים בדבר.

המפלים של פוקרה

במרחק של כמה דקות נסיעה מהמרכז שוכן לו מפל נחבא אל הכלים ובצדק כי הוא מכוער ומיותר כמו זרת שישית. המליצו לנו ללכת לראות אותו וגם gpt חשב שזה רעיון טוב כי יש לו שיקול דעת של מתבגר שתוי. למעשה זה היה רעיון מטומטם להחריד, מדובר במפלון עצוב לא פוטוגני שנמצא בסביבה דיי לא מטופחת ועוד עולה כסף, הצד החיובי יש בתוך המתחם שירותים בינוניים אז אם בא לכם להטיל מים באיזה רחוב רנדומלי זה יכול להתאים לכם. ממליץ לא להמליץ.

מפה יצאנו באוטובוס ליומים בכפר על רכס האנפורנה החתיך שנקרא גנדרוק - Ghandruk ואקדיש לו פוסט נפרד…