החלטנו שאנחנו עוברים לאורוויל מהאמפי בשילוב נועז של סליפר ומונית, למה אתם שואלים? כי יש למקום פוטנציאל - עיר אוטופית בוייב של היפים סטייל קיבוץ בעמק חפר שהוקם במרכז טמיל נאדו הטרופית נשמע דיי מוצלח לא?

שלבי הגעה מהאמפי לאורוויל

סיפורנו מתחיל בריקשה במחיר של 900 רופי מסנאפור (הכפר של הישראלים בהאמפי) לתחנת אוטובוס של האמפי - הוספט, אנחנו שלושה אז המחיר מתחלק אבל ריקשה היא לא כלי תחבורה כיפי לנסיעה של שעה, אז טפייי, 3/10 כוכבים בסולם יעקב. מהתחנה שהיא טכנית מעבר חציה דיי עצוב - סליפר במחיר של 1500 רופי לגולגולת מהוספט לצ'אנאי - 13 שעות של כיף וזעזועי מוח בסליפר דיי נקי בכבישים דיי מפורקים עם נהג דיי דפוק בראש. ב6 בבוקר הגיע השלב של להתמקח עם נהגי מוניות לנסיעה של 3 שעות מצ'אנאי לאורוויל, הם רוצים 4500 רופי ואני רוצה לנשוך אותם בצוואר - אז התפשרנו על 3300. והגענו לאחר מסע נאה, בצהרי יום חם לגסט שחברים המליצו לנו מראש בפאתי אורוויל - הגסט הגיע עם בריכה,אופניים חינם וטוסטוס בתשלום (400 ליום) - התמקמנו בחדרים שהיו ממש ממש טובים ומפנקים יחסית להודו ויצאנו לתור את האזור.

מה זה אורוויל - Auroville

בגדול רעיון אוטופי של בניית עיר שיתופית מבוססת חקלאות בלב הודו השבורה - הפרחת השממה שהייתה שם בגידולים חקלאיים, חינוך לתושבי האזור, קידום תשתיות וכו'. יש פה אירופאים (וישראלים) שגרים שנים על גביה שנים, עם כרטיס דמוי אשראי משלהם, ועסקים ביזאריים שנמצאים בסרטים מצוירים ובחלומות בלהה של מזרחיים מבאר שבע. בפועל אני חוויתי את האוטופיה הזו קצת פחות גם בגלל שלא כל כך חיפשתי אותה למען ההגינות. אבל כן מקום עם בני אנוש ממש נחמדים והמון סדנאות והיפי שיט מכל הסוגים. דברים עיקריים הקשורים למועצת אורוויל מתפרסמים בניוזלטר שלהם באינטרנט, ויש עוד קבוצות וואטסאפ שגם בהם מתפרסמים סדנאות פעילויות ירידים וכו. יש גם מודיעין לא יעיל אם בא לכם שיחת נימוס עם צרפתי שונא אדם. ניתן גם להתנדב בכל מיני חוות וארגונים באזור בתחומים כמו חקלאות, חינוך וכו'.

מה אני עשיתי באורוויל?

התנגשתי קלות בטוסטוס של תושבת מקומית ואז ישבנו לפטפט על מה המקום אומר ומה יש לעשות באזור ולמה (חוויה מומלצת - 8 בסולם ריכטר). בעיקר שוטטתי המון בכל האזור - לשם הדוגמא Pondichery שהיא עיר יפהפייה בסגנון ובהשפעה צרפתית (היא הייתה קולוניה צרפתית בעבר). יש המון פינות חמד באזור, יש חוף ים ממש מטונף שאפשר לשבת שם ולכעוס על ההודים שהצליחו להחריב פנינה כזו ועוד הרבה אטרקציות טובות. עשיתי כמה סדנאות שהועברו בעיקר על ידי אנשים שבאו בלהתנסות להעביר סדנאות ולתפוס מרחבים או איך שלא קוראים לזה. היה מוצלח ומהנה ושווה כל רגע, אנשים מעולים שנתנו את כל מה שיש להם להציע, אבל כמו כל דבר בחיתולים לא הכל מושלם כמובן - וזה כיף מאוד להתנסות אבל אל תצפו למשהו מושלם בסטייל אירופאי. יש סצנה טובה של מוזיקה למי שאוהב, אקסטטיק דאנס, כלי נגינה מעניינים, ואנשים שכיף לשבת ולשמוע. היה גם חוויה נוראית של ריברסינג שניסו להעביר שני גרמנים אומללים שעל המזל שלהם נפלו על מוזיקת עומר אדם ההודי מבית ממול שעשה חנוכת הבית - היה מעורר רחמים.

המטרימנדיר באורוויל

במרכז העירה ישנו מבנה מוזר למראה שמהווה המרכז הרוחני והרעיוני של אורוויל (להלן פררו רושה), ניתן לקבוע ביקור מסודר שם בעזרת האתר שלהם בשעות הבוקר של הודו בלבד בשאר השעות האתר חסום. אני עקב Delhi Belly שגרם לי לרצות לנגוח בקיר + טעות אנוש מצערת שלי בפעם השניה. לא הצלחתי להירשם לסיור בפנים. מה שכן ניתן בשאטלים חינמיים לבקר מסביב ללא הרשמה - אבל ממה ששמעתי כדאי לבקר בתוך המבנה המיוחד הזה והסיור כולל מדיטציה.

למה כדאי להגיע לאורוויל

אם אתם מתחברים לקטע של להשתקע במקום עם קהילה בינלאומית של מטיילים ונוודים, בא לכם לצאת קצת מהודו הכבדה ולשנות סגנון, בא לכם להתנדב, או אתם סקרנים לפגוש חלום שקצת נשבר זה מקום מעולה. קל להשתקע לתקופות בינוניות/ארוכות כי המקום דיי מיועד לזה. המחיה פה קצת יותר יקרה משאר הודו בגלל הנוכחות האירופית המאסיבית - אבל התמורה די בהתאם, תמצאו פה מסעדות של סושי וראמן, מאכלים אורגניים מפונפנים, מופעי בוטיק ועוד ועוד. בונוס נוסף הטיסות להרבה מקומות מחוץ להודו מהשדה הבינלאומי של צ'נאי הם קצת יותר זולות משאר השדות תעופה בדרום לא יודע למה, אז זה גם שיקול נחמד כמקום אחרון בדרום הודו לפני ויזה ראן.

טיפים לאורוויל

תהיו ניידים באופניים או באופנוע, הכל פה ממש רחוק ואין באמת מרכז. תהיו חברותיים - כולם פה חמודים ברמות של אוגר סיבירי. תנו לזה קצת זמן - זה מרגיש מאוד שונה משאר הודו - בטח משביל החומוס.

מכאן לנפאל!!!