יום אחד לפני שנים רבות של פברואר חמים קפצנו לנפאל. מהמלון באורוויל - טאמיל נאדו הטרופית לעמק קטמנדו ההררי. הזמנו טיסה ליום הלא נכון, ביטלנו את הכרטיס והזמנו ליום הנכון. חבשנו חיוך ענק ומוצ'ילות לא קטנות ויצאנו לדרך רכובים על מונית מהאפליקציה blablacar (ב1600 רופי) שסידר לנו הבעלים החמודים של המלון האורווילי (וי ג'יי אתה מתוק ברמות של סוכריות בטעם הבד"ץ) ישר לשדה המפואר של צ'נאי. עלינו למטוס הבינוני, המטוס נפנף קצת בכנפיו, המראנו, נחתנו בדלהי ל9 שעות של רביצת שעמום ועייפות על מיטות שיזוף תחת שמי הלילה הקודר, ועלינו לטיסת המשך לקטמנדו.

למה כדאי לעבור לנפאל?

נפאל גובלת בהודו מצפון מה שגורם שהטיסה הקצרה מהודו והמחיה שם זולים - וזול שווה כיף. יש בית חב"ד איכותי עם רבי חמודי, את הויזה לנפאל מקבלים בנחיתה ואין צורך להנפיק שבועיים מראש ולהצמיח שיער לבן, המזג קריר שם לחובבי הז'אנר, ומעולם לא הייתי שם, והחשוב מכולם - לפי התמונות היא נראית מהממת ברמות של כלה. מספיק טוב לכם? ובקצרה הרי ההימלאיה המושלגים יפתחו לכם את המוח, לא מאמינים לי? פתחו גוגל תמונות ותכתבו Anapurna.

מה עושים בנחיתה בקטמנדו?

אומרים תודה לאל על זה שהכל עבר כשורה, הולכים לעשות עוד בידוק בטחוני בנחיתה (לא מובן למה, אחד המוזרים). הולכים להמיר קצת כסף שיהיה למונית, מזמינים מונית עם inDrive - האפליקציה המעולה שבזכותה עלה לנו רק כ400 רופי נפאלי להגיע למרכז העיר - לרובע הטאמל. הנסיעה הייתה ברכב פצפון שנוצר אי שם עוד שלאלכסנדר מוקדון היה חצ'קונים ושבירות מביכות בקול. ירדנו אחרי הלילה הלבן ישר לסוכנות flyEast שנתנו שער מעולה לדולרים שלנו, עשו לנו סים, והסבירו לנו בסבלנות את כל מה שהיינו צריכים לדעת. השארנו את התיקים והלכנו לרדוף אחר חדר נעימי במשך שעתיים, בסוף מצאנו אחד ב1800 רופי עם מטבח משותף שעזר מאוד לארוחות כשרות קלות לבטני הנזקקת. החדר היה טוב למדי למעט זה שבקומה מעל שכנה מסעדה שבה אנשים פסיכים גררו רגליים החל מ8 בבוקר ומרטו את העצבים הרופפים שלי ובדקו את יכולות האיפוק שלי להשליך אנשים מקומה 3, והיה קר, בהחלט קר, פברואר בקטמנדו קר.

מה יש לעשות בקטמנדו?

מדובר בעיר ואם. וככזו היא קצת רועשת וקצת צפופה והרבה שבורה, ויש בה המון מה לראות החל ממוזיאונים, כיכרות עתיקות, אתרי מורשת ועוד. לחובבי הרכישות יש המון קניות של בגדי היפים, תכשיטים מסורתיים, מזכרות, וכל מה שמזכיר את המילה נפאל, בכל מקום יש חנויות פזורות. ורצוי להתמקח לפי מצב הרוח. בנוסף - מאוד כדאי להצטייד פה בביגוד תרמי בחנויות שמומלצות על ידי ישראלים (אנחנו קנינו אצל קרמבו שעזר המון) אם אתם רוצים לעשות טרקים גבוהים, או אם הגעתם בפברואר כמו חולרות. אני אהבתי את אווירת העיר של קטמנדו זה לא מזעזע כמו שאנשים אוהבים כל הזמן להגזים, שווה לגמריי לתת כמה ימים. נעים להסתובב שם והנפאלים בניגוד לשכנים המוזרים שלהם נותנים מרחב אישי שזה ממש מרענן.

בית חב"ד קטמנדו

כשאנחנו הגענו בפברואר שזה אוף סיזן לא היה אמור להיות צרצר בבית חב"ד, אבל בגלל שהרב חיפש מקום חדש הוא היה נוכח, ואפילו היו ארוחות שבת מפנקות כיד המלך (שעזרנו לבשל במו ידינו עם העובדים המתוקים של המקום). אם הגעתם מחוץ לעונה ובית חב"ד זה משהו שחשוב לכם כדאי לברר אם יש מישהו במקום אל תהיו אני. נ.ב בשיא העונה פותחים גם סניף בפוקרה.

מה אנחנו עשינו בקטמנדו?

זוכרים את האפליקציה inDrive של המוניות? ניתן להזמין בה מונית קטנוע בשקלים. התפזרנו כמו סנאי בפיצוחי מורינו וכל יום כל היום חרשנו את העיר ביעילות של שואב שוטף. הקטנועים מגיעים בדיוק נמרץ, הנהגים משוגעים לאללה, והדרכים יפות ברמות של כלה, והחויה של להיות מורכב עם נהג מיומן פשוט מפנקת. לא הייתי ממליץ נהיגה עצמית בקטמנדו, הכבישים מזעזעים ומלאי בורות בגודל שמספיק לשלוח אדם בוגר למדיטציית בתי חולים. עלינו על הר (באופנוע לא ברגל יא משוגעים) לתצפית של נוף מרהיב על כל העיר, הלכנו לכיכר דורבר ששם לא ביקשו מאף אחד לשלם חוץ מאיתנו אין לי מושג מה בפרצוף שלי מעודד גביה - 1000 רופי פר גולגולת (לא שילמנו). אפילו נדחסנו יחד עם עוד עשרות אלפי אנשים בפקקי שיא וצפיפות ברמות של סרדינים בשמן צמחי באזור בנהר בגמטי שבו שורפים הבודהיסטים גופות על גדות הנהר, שמענו על המקום רבות ונצורות אבל בגלל שהגענו באיזה יום חשוב או משו חצי מאוכולוסיית כדור הארץ חיכו איתנו בחוסר סבלנות, נמלטנו על נפשנו אחרי כמה דקות כי יש עמוס ויש חרדות נדידה. לסיכום פשוט תדקרו מקומות שבא לכם בכל רחבי קטמנדו ותתחילו להזמין קטנועים - לא תצטערו, זה כל כך נגיש ומרגיע.

קניות ומסעדות בקטמנדו

קטמנדו זולה, בהחלט זולה. ואם אתם לא אוכלים כשר יש כמות שערורייתית של מסעדות, לא הרבה מתוכם צמחוניות. בטאמל יש כמה חנויות מומלצות לציוד טרקים שמוכרות זיופים דיי מוצלחים במחירים הוגנים, יאמר לזכות החנות שקנינו בה (קרמבו) שהוא אומר בפה מלא שאלו זיופים. וניתן לקנות בחנויות טיול גם גז קטן לבישול קמפינג, lifeStraw, ועוד גאדג'טים חמודים. ויש המון מכולות קטנות שחלקם מוכרות גם מוצרים מערביים מיובאים אז ברוכים הבאים לאוראו וטוויסט, אלוהי נוטלה ענני.