פורט ברטון, פלוואן - החופים הכי יפים

הכל התחיל במצב קצת ביש על ואן לשדה התעופה של פוארטו פרינססה שאני באמצע להזמין טיסה אימפולסיבית לטייוואן, כשאני מגיע לדף תשלום בים בם בום המחיר קופץ פי 2, אוי נו אני חושב לעצמי, ואז מבקש מהנהג לרדת ולוקח ואן אחר לפורט ברטון (700 פזו), יאללה נעשה מהלימון לימונערק.

הגעה לפורט ברטון מאל נידו

עוד בדרך הקופצנית מאל נידו (שהא-ל הטוב עדי כמה שהדרך הזו מזכירה יותר טיול ג'יפים אתגרי בערבה מאשר כביש). אני משוטט בבוקינג ומחפש אופציות סבירות ללינה, המזג אויר קריר יחסית וסגרירי אז בא לי מקום נעים ונוח. מאוד. ומצד שני לא מלון רחוק מתחנת הואנים כי מי רוצה להיטלטל עם המוצ'ילה? נוט מי! אני מוצא מקום שנראה סביר והולך לראות אותו פיזית שאני מגיע. טוב המקום לא מושלם, חלק מהחדרים יפים אבל עם ריח של עובש והשאר חמודים אבל לא מעבר. אני לוקח את החמוד לא מעבר כי עוד מעט שקיעה ואין בי שום פיסת עצבים לשוטט (500 פזו ללילה) - ורק אחרי שני לילות עברתי למקום הרבה יותר טוב עם בריכה ונוף משוגע לים (700 פזו).

שיטוט ראשוני בפורט ברטון

לפני שהשמש מתה אני רץ לחוף המרכזי לשבת להירגע עם בננות אננס ומים קרים כדי לראות את השמים נצבעים בצבעי אש סגלגלים, אחרי חצי שעה אני מת מעייפות ואני נגרר על ידי ורגלי למקלחת ומשם מתעלף לי לשינת לילה מפנקת כמו מסאז' ב4 ידיים בספא איכותי עם ריח של יסמין ולימון גראס ועובד עם פפיון ושיניים לבנות מדיי בקבלה. פורט ברטון היא עיירה קטנה וחצי מתפתחת, רק בתי קפה מעטים פתוחים בגלל שזה לא העונה, ורוב הבתים נראים מקומיים מאוד או בשיפוצים מאוד. הרחובות מלאים בערבים בילדים מתרוצצים על סקטבורדים ילדות מקפצות עם תלבושת אחידה בדרך מבית הספר ומרפאה אחת פצפונת שהרופא מגיע אליה רק על בסיס חשק. התחושה הכללית מאוד אותנטית, אף אחד לא מנסה למכור לך משהו חוץ מכמה דייגים שמנסים להציע טורס בין איים באיזור אבל גם הם מאוד חברותיים ולא מציקים. אם יש מקום שהחופים שם יפתחו לכם את המוח, *מהמקומות שאני הייתי לפחות - פורט ברטון היא מקום ראשון מספר אחת היא נודר נדררר.

ויהי ערב ויהי בוקר יום שני

אני מתעורר עירני ונפוח משינה, היתרון הגדול ביותר של החדר שבחרתי זה מטבח משותף בקומה הראשונה מאובזר בכל טוב. אז מסע קניות של רעב היר איי קאם. טונה טריה, ביצים, רוטב סויה, פירות וירקות , וארוחת בוקר מופלאה של טטאקי טונה, איטריות ביצת עין עושה את דרכה בעצלתיים אל עומק הקיבה שלי שמחייכת בחזרה. ואז שבע מדושן עונג ומגרגר בהנאה כמו חתול שגילה חוט סריגה אני מתחיל לתכנן את היום שלי, ישראלית שפגשתי באל נידו הציעה לי מספר חופים מדהימים באזור ואני אוהב חופים מדהימים ואני הולך לחופים המדהימים. כל החופים היפים במרחק שעה הליכה או 10 דקות רכיבה תעשו אתם את המתמטיקה המתבקשת וקחו החלטות בהתאם, ישם גם טוקטוקים באזור לאוהבי הז'אנר.

Coconut Beach

החוף הראשון והנהדר הזה מכיל בתוכו את המתכון לאושר מושלם, כניסה עולה כמה פזו בודדים אבל יש בו ערסלים, נדנדות, חול לבנבן בר/קיוסק שמוכר קוקוסים טריים ומי ים טורקיזים מעלפים. אה וגם חזירים שבאים לנשנש לכם את האוכל אם אתם לא נזהרים. כדאי להגיע מוקדם כדי להרוויח את הגאות כי בצהרים הים הולך ונסוג ויש הרבה סלעים לכל האורך וזה פחות נוח ופחות פוטוגני.

מדוזה קובייתית בפורט ברטון

חשוב לומר שלא ידעתי שיש מדוזות בעייתיות ונשכניות בחופים כשנכנסתי, אבל מיד אחרי שיצאתי ישראלית אחת נעקצה ממדוזה לא מזוהה והיינו חייבים לרוץ למרפאה שבה כמובן לא היה רופא רק 5 אחיות מתנדבות יושבות בחוץ ומרכלות על פוליטיקה או פילה מקרלים בטמפורה אני לא יודע אני לא דובר טגלוג. בדקו לה דופק ושמו לה משחות והיא ניצלה אבל בגדול אירוע לא נעים בעליל אז תבדקו לפני שאתם נכנסים למים מה המצב. וגם אם יש ערימה של תיירים במים זה לא אומר כלום תחפשו מישהו מקומי עם אונה קדמית מפותחת.

White Beach

חוף נוסף וחינמי קצת אחרי החוף הקודם. גם פה יש חול לבנבן קצת יותר שקט אבל פחות תשתיות. אחלה חוף להיזרק עליו עם ספר לכמה שנים, אווירה טובה ושקט אינסופי. גם פה כדאי להגיע בבוקר כשהמים גבוהים יותר והסלעים שקועים יותר, אבל ככה או ככה החוף פוטוגני בעליל והעצים הרבים במקום נותנים צל ופחד אלוהים מזה שיפול עליכם קוקוס ותאמינו לי שנופלים שם קוקוסים בקצב של תופים בחופה תימנית.

סוף דבר

וככה 4 ימים ושלושה לילות נשארתי בגן העדן הזה, פיליפינים מלאה במקומות שלא תאמיני כמה הם יפים ונעימים עד שלא תגיעו אליהם, הרבה פחות מתוייר פה מכל השאר לטוב ולרע. לא היה הרבה תיירים או אוירה, בלילות בקושי היה אפשר למצוא איזה סנוקר פתוח כדי לחבוט בכמה כדורים ואין מה לדבר על סופר או משהו מהוגן כזה. אישית אהבתי כל רגע בפורט ברטון ואני ממליץ ממש - והייתי נשאר אפילו יותר אם הויזה לא הייתה נושכת בגבי.