למה בכלל הגעתי לבוהול?

רציתי לעבור מהאי נגרוס למקום עם בית חב"ד, יען שקצה נפשי לבשל לעצמי! אחרי שבועיים מלאים בטונה ואורז ופסטות וירקות ואבוקדו וסשימי וסביצ'ה וקרפצ'יו וטובלרון בחבילות אושר עד מפלצתיות שאני לא גאה בהם וקקאו רותח שעושה חשק לבכות מרוב שהוא טעים, הגיע הזמן. ואיפה יש בית חב"ד באזור של נגרוס? יש שתיים, הראשון בסבו סיטי אבל אני שונא לעשות שבת בערים. אז האופציה הכי ואלידית הייתה בוהול. כולם מתלכלכים על בוהול שאין מה לעשות שם, וכשמתלכלכים על מקום כל מיני אנשים שמתים על אטרקציות לאינסטוש בקבוצות וואטסאפ אני יודע כמעט בוודאות מוחלטת שהמקום מדהים, סורי לא סורי, כזה אני - מתנשא.

איפה ישנת?

שמח ששאלתם! היה צפי לגשם זלעפות אז בחרתי את המקום הכי קרוב לחב"ד ב800 פזו ללילה, המקום מדורג מעולה אבל כשהגעתי, אם לומר בעדינות - היה תחושה של איכסה באויר, נקי אבל מכוער ווייב לא כייפי. בלילה היה צעקת אימים מאחד החדרים לידי מהסוג של "ג'פרי דהאמר מה אתה עושה פה" כזה. ומסתבר שלמישהי היה מאחורי המיטה מושבה של נמלים מכונפות ומכוערות מהסוג שיכול לגרום לאנשים להגר לאיסלנד ולהחליף את השם למילאד מוסלין אורונגו, לי השבח לבורא עולמים לא היו כאלו ותאמינו לי שבדקתי יופי יופי. היה קרוב בצורה שערורייתית לבית חב"ד ובגלל שיש מרפי (טפיי עליו זרע עמלק) לא ירד טיפה בשבת וסתם ישנתי במלונה הזו. אחרי שבת עברתי למלון רחוק כ12ד דקות הליכה מחב"ד בחדר גדול ומפנק עם שתי מיטות אחת לי ואחת גם לי ובריכה שבחיים לא נכנסתי אליה ב1000 פזו ללילה בלבד אחרי מיקוח קצרצר בקופה.

איך היה שבת בחב"ד בוהול?

סוף סוף אכלתי עוף! עוף אמיתי עם כנפיים ומקור השבח לא-ל הגדול והנורא שהשיב לב אבות על בנים וכו'. היו מלא אנשים חמודים בבית חב"ד. הרב בעצמו לא היה נוכח כי הוא היה בחופש מהחופש (חיחיחי), וירמיהו ואשתו מרים שכרגע מתגוררים בבוהול ארחו אותנו, והם משפחה כל כך מתוקה שזה הרגיש כמו ביקור דודים. הם נותנים תחושה של שייכות ונועם בלי להעמיס או להכביד פשוט והכי רגוע שיש. הישראלים בבית חב"ד היו לעילא ולעילא ואני נהניתי לתרגל עברית שוב.

אטרקציה שנפלה משמיים

במוצאי שבת אני הולך לתומי ברחוב, לא חשדתי. ואז ניגש אלי פיליפיני ואומר ערב טוב, אני יודע שהוא הולך למכור לי משהו אבל אני נחמד מדי בשביל להתעלם אז אני מפטפט איתו כמה דקות והוא מציע לי טיול חצי יום כולל שנורקלים עם צבים, אני אוהב צבים! פה חשדתי. הוא לוקח 900 פזו לגולגולת ואני עובר ברחוב ומגלה שכל הקולגות שלו לוקחים 1300 וצפונה אז אני שולח לו הודעה וסוגר למחר בלי אפילו לדעת מה הסיור כולל. למחרת בבוקר ב7 אני מחכה מאושר ועליז ליד קבוצה עצובה של אינדיבידואלים מנומנמים שלוגמים קפה דוחה ממקדולנס ומתמרמרים על היקיצה הלא טבעית הזו. אנחנו עולים לסירה רעועה לתחנה הראשונה - צפייה בדולפינים. אנחנו יושבים במרמרה הזו ומסביבנו מדי פעם להקה עליזה קופצת במקום רנדומלי שאנחנו צריכים לנחש. חביב אך לא מספק הייתי שמח להיות במים ולשחות איתם כמו שהטבע ייעד. משם אנחנו שטים לאי Balicasag Island לשנורקלים, אנחנו מקבלים הדרכה כאילו זה פעם ראשונה במים כי אנחנו חייזרים פלופי פלופי פלופי שבאו לביקור, אבל מהרגע שאנחנו בפנים הכל שווה את זה. הריף משוגע, ויש לנו 40ד של מרדף אחרי דגי תוכי והשתוללות בין מלא נמו עם ADHD שעברו מתיחת פנים. משם המדריך מושך אותנו לנקודה בלי ריף ופה הקסם השתחרר לחלוטין, כאן יש צבי ים בכל מקום. הים טורקיז משוגע והצבים המלכותיים מנשנשים להם עשב ים ומדי פעם עולים להביא איזה שלוק חמצן - חוויה ממש! ממליצה לך.

מה אני עשיתי בבוהול?

כל יום יצאתי לשוטט במקום אחר לפעמים לבד לפעמים עם יהודה - חבר שהוא אח שפגשתי בבית חב"ד ושיחק איתי 2 על 3 משחק כדורסל, עם 3 ילדים מקומיים שניצחו אותנו על הקשקש בביזיון נורא (אבל אם שואלים אנחנו ניצחנו בפער כן?), בימים יבשים יצאתי לבוהול עצמה למפלים שונים וגם סתם לחקור את מקומות רנדומלים שנראו מעניינים לפי גוגל מפות. בימים רטובים פשוט ישבתי בחוף קניתי קוקוסים טריים ופטפטתי עם העובדים של החוף ששמחו לראות מישהו לבן משתזף בצל (אני לא כזה לבן כן?). היו כמה ימי טייפון שהכריחו אותי להירגע וצ'יל בחדר וזה בסדר גם אם זה מבאס טיפה כי אני יודע כמה נחמד הטבע ואני תקוע בחדר ומחכה שהטייפון הזה ילך הביתה כי יש צחוקים ויש חלאס.

מפלים:

אם אתם ניידים ויש לכם זמן תצאו מפנגלאו לבוהול עצמה, הטבע שם מחרפן ולא חקרתי אפילו 10 אחוז ממנו. יש כמויות שלא יאמנו של מפלים וחופים ואיים קטנטנים צמודים לאי ונופים מיוחדים, והבנתי שגם לוקיישנים לראות זריחות, עצי בניאן, ותצפית לגחליליות. חפשו בגוגל מפות waterfalls ולכו לחקור אל תאמינו לאף אחד פשוט עופו על הטיול שלכם. ואלו המפלים שאני ביקרתי וחושב שיש במיוחד להמליץ עליהם (רשימה חלקית).

Camugao Falls

שימו לב שהמקום סגור אפשר לראות אותו מלמעלה דרך טרק קצרצר בתוך הנחל אבל אי אפשר להגיע לבריכה וחבל כי הוא אחד היפים ביותר שראיתי, מים תכלכלים, ומפל ענקי, ע נ ק י ! ! !

Busai Dream Falls

הגעתי מאוחר קצת אז לא יכולנו להיכנס למים אבל אלו מפלים שלמרות שהם נמוכים יחסית יש שם המון המון המון זרם זה נחל פאר של ממש.

Kawasan Falls

אחלה בחלה של מפלים יפים, הם מושלמים לתמונות. הם פוטוגנים ברמה של ניובורן בלונדיני עם שיער מלא.

חופים:

Alona Beach

אם אתם ישנים בפנגלאו - Panglao שזה האזור התיירותי המרכזי של בוהול החוף הכי מוכר הוא חוף אלונה, הוא חינמי וטורקיזי הומה אדם וסירות וממנו יוצאים כל סיורי הסירות לאיים סביב. שהייתי היה נראה שיש לו פוטנציאל להיות חוף מהמם אבל בגלל שזה לא העונה החוף היה ככה ככה והיו ימים שהגלים היו גבוהים ברמה שהם הגיעו למדרגות.

Dumaluan Beach

חוף יפהפה לבן וטורקיזי שמצטלם מעולה וכמעט ריק נכון לכתיבת שורות אלו. יש לשים לב לכמה דברים חשובים: הכניסה עולה 50 פזו, מיטה עולה 50 פזו. בצהרים שיש שפל המים ממש מתרחקים מהחוף ונוצרות בריכות מעניינות שזה פוטוגני מאוד. והטוב לסוף: יש פה קיפודי ים אז תיכנסו עם שורש או משהו כי יש לי פה קיפוד שצריך השתלה בטורקיה וחבר שהרגל שלו כאבה לשבוע בטיול סומך עליכם שתמלאו את החסר.

Hermit Beach

אם בא לכם לראות שקיעה בנקודה סודית שרק אתם ועוד אלף איש יודעים עליה זה החוף המתאים - הכניסה חינמית השקיעה מטורפת ויש מלא יתושים. זה שווה את זה שלא תבינו לא נכון פשוט תהיו מוכנים רגשית. תביאו איתכם תרסיס יתושים ותתרחקו קצת מכל ההמון - הנאה מובטחת.

אז האם באמת אין מה לעשות בבוהול?

אם אתם מחפשים עוד אי עם 700 ברים, מסיבות וקוריאנים שמצטלמים עם כובע קש - כנראה שלא. אבל אם אתם מוכנים לשכור קטנוע או רכב, להתרחק מפנגלאו ופשוט להתחיל לנסוע בלי לדעת בדיוק לאן - יש פה מספיק טבע לשבועיים בקלות.

ואני אחרי שבועיים וחצי טלטלתי את עצמי ויצאתי לשירגאו כי הויזה התחילה להבהב לי. מוזמנים לעקוב לסיפור טראומה מסוג שונה ומיוחד!