אודה ולא אבוש שהיה בי המון אנטי להגיע לשירגאו, השמועה היא שזה רק לצעירים פעורים שבטוחים שאם הם עשו שני שיעורים על סקייטבורד שחוק, לבשו חולצה אוברסייז ועמדו על גלשן השמש זורחת להם מהלא חשוב שמות. אה ואומרים שיש שם אנטישמיות. ואני כל פעם שאני מפחד ממקום קצת בא לי ללכת אליו, כל אחד והבאגים שלו ותודה לאולוהים על שלי. וכך נחתתי בדירה שחבר המליץ לי עליה לשבועיים שלמים של כיף שהתחילו בתשעת הימים שבהם לא כדאי בכלל לעשות כיף.

לינה בשירגאו

הלינה בשירגאו מהיקרות בפיליפינים, בגלל התיירות המאסיבית בשנים האחרונות, יש פה המון דירות airbnb מגניבות ומלונות מעוצבים בעץ ובטון חשוף, אני לא זקוק לדירת פאר כי אני גם ככה בקושי בחדר כל מה שאני זקוק לו בחיים האלו זה נעים, נוח, נקי וקרוב לחב"ד. הדירה שמצאתי היתה פשוטה ומקומית, בתוך שכונה משפחתית שמורכבת מסבתא, סבא שמכור לטלפון בקטע רטורנו, דודים ודודות שגרים מכל הצדדים ועסוקים בלצרוח קריוקי ולנגן שירי ילדים מרגיזים במיוחד כל בוקר כדי לבדוק את מידת הסבלנות שלי. ואל תתנו לי לפתוח על התרנגולים הדבילים בחצר, הם צלצלו כל 10 דקות לאורך הלילה. אני אדם שיכול לישון גם תחת מטח פציל אבל אני עדיין מחפש את החמוד שפירסם שתרנגולים מקרקרים בעלות השחר, אז זהו שהם לא, הם על נודניק ברצף מגיל חצי שנה עד המוות הגואל. אבל אחרי שאני מתלונן קצת כי זה מספק, נהניתי שם מאוד. בדירה היו 2 חדרי שינה וסלון מטבח רק לי ורק ב1000 פזו ללילה שזה מחיר משוגע יחסית לאזור שהרוב בו 1700 וצפונה לחדר רגיל בודד ומסכן.

גלישה בשירגאו

כמובן שאי אפשר לומר את המילה שירגאו בלי להזכיר את המילה גלישה 3 פעמים ברצף טפו טפו טפו. אני למדתי לגלוש בסרי לנקה שעם כל הכבוד לשירגאו ואין לי כבוד לכלום. הגלישה בוויליגמה הרבה יותר קלה נגישה ונעימה, הגלישה בשירגאו מעל ריף ועשבי ים מגעילים וחלק מנקודות הגלישה דורשות סירה ורב חובל. הגלים היו דיי מעורבלים ולא נוחים למתחילים אבל אולי זה התקופה אז אין לי זכות בכלל להתלונן. עשיתי כמה שיעורי גלישה וגם שכרתי גלשן לנסות לבד כמה פעמים. יאמר לזכות שירגאו שהיה מהנה ברמות. הים חמים ונעים והגלישה קשה אבל הסיפוק בהתאם. מה שכן לא היה להם סופט אז זה הכריח אותי לעבור להארד ומדי פעם היו להם רק קצרים יותר מה שהכריח אותי לנסות לא למות. מבחינת מחירים: גלישה עולה 600 לשעה + 300 לסירה שתיקח אתכם לנקודת הגלישה מה שמסתכם ב1500 פזו לשעתיים שיעור. בסוף היום מדובר חווית קצה 9/10 כוכבים בסולם יעקב.

טיול לצפון האי

זה דיבור חזק פה לשכור רכב או קטנוע ולעלות לצפון האי למפלים ונקודות עניין. נתחיל מהטוב כדי שלא תחשבו שאני אדם ממורמר מה שבשלב הזה אתם כבר בטוחים כנראה.

Magpopongko Rock Pools

הגעתי סקפטי לחוף הזה שהיה מגניב ברמות, בשפל נוצרות פה בריכות צלולות של מי ים מלאים בנחשי ים, כוכבי ים, ודגים צבעוניים. ואם אתם חמושים בשנורקל אתם מקבלים מסע באקווריום מרגיע. אני כמובן שכחתי את המשקפת ברכב אז הסתכלתי מלמעלה כמו ילד טוב והיה צלול ככה שהצלחתי להבחין בכוכבי ים שחורים נעים לאט לאט על הקרקעית ונחשי ים שחורים לבנים שאולי הם ארסיים ואולי לא אני מפחד לבדוק.

גלישה בPacifico Beach

גלישה פה לא מצריכה סירה והגלים היו מסודרים יותר מאשר בנקודות הגלישה בג'נרל לונה. המדריכים היו קצת טיפוסים מוזרים אבל מקצועיים אז סלחנו להם. (ברמה שראינו אותם רבים והבנו מההקשר לפחות מי יהיה מדריך של ההיא בבגד ים ומי יהיו של כל השאר וההוא שלא יצא לו אותה נכנס למרמורון כבד) גלישה פה עלתה 500 פזו לשעה ולקחתי רק שעה, כי זה גבל בהתעללות נהיגה כל כך ארוכה עם שחיה וגלישה.

Taktak Falls

ולדובדבן שבקצפת למסמר הערב לסלתה של השמנה לקרם דה לה קרם המפלים בשפיץ של האי שחשבתי שיהיו הכי מטורפים שיכול להיות. איכסה פיכסה! מים חומים עם וייב ביובי כמו מעיין בירושלים בשנה שחונה לגמריי אחרי שקייטנת שמחת אפריים שמנוהלת על ידי שני מבוגרים בני 14 קפצה לביקור.

קניות:

נתחיל מטונה טריה, ודגים באופן כללי - בשוק דאפה / Dapa יש את המבחר הכי גדול והכי טרי והכי יאמי באזור, השוק של ג'נרל לונה תמיד אכזב אותי אז לכו ישר לפה וחלאס.

חנות למוצרים כלליים זה הPuregold, יש המון מוצרי בסיס יבשים וגם מוצרים מערביים מיובאים פה ושם אחלה בחלה להצטיידות אם אתם פה לזמן ארוך ובא לכם לבשל ולהרגיש בבית.

חיי לילה

אין לי מושג אני לא הטיפוס, כל פעם שעברתי ליד מסיבה או מועדון מונפץ אחר זה נתן לי דחף לצאת לגלות בניכר, באופן כללי במזרח המוזיקה האהובה עליהם זה שנות ה2000 וג'סטין ביבר.

אנטישמיות בשירגאו

חחחחח פה יש לי סיפור שיפיל אתכם מהרגליים. תשבו תכינו קפה ותחזרו אני אשאר פה בסבלנות!

אז ככה תחזיקו ראש, בערב אחד ישבנו לערב דגים נאים ופסטות ברוטב שום חרפריף כמיטב המסורת בדירה של חברים שהם קבוצה של אנשים מסוג מתוק במיוחד, עד כאן נורמלי. ואז אחת יוצאת לשיחת טלפון וחוזרת בלחץ ומספרת כי מבוגר מוזר ביקש ממנה לנשק את הצב שלו. והלוואי שהייתי יצירתי מספיק כדי להמציא את זה, הלוואי. אז יצאתי לראות מה הלו"ז ומי האדם שרוצה שינשקו לו את הצב. אני מסתכל בחוץ ושם לב שנעלם לחבר הקטנוע ולי נעלם תיק, זה כבר היה מוזר. מצאנו את הקטנוע 200 מטר מאיפה שהוא היה אבל התיק שלי נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. אני מחפש בשיחים בכל מיני חורים ונאדה. ובסוף אני והחבר מגיעים לאיש המוזר של הצב ושואלים אותו אם הוא ראה במקרה תיק. התשובה שלו היתה "איפה אנה פראנק" לקח לנו כמה שניות להבין מה הוא ענה כי זה קצת רנדומלי אפילו לdude שרוצה שינשקו לו את הצב. מפה לשם משם לפה צרחות מריבות והטיפש לא מפסיק לדבר על היטלר ועל יהודים טובים ורעים ואחרית הימים ומלחמות וכמה שהיהודים נוראים וכו'. ואז הוא חובט בפרצופו של החבר בעזרת מאפרה מקריסטל ופה כבר ידיים נזרקות (לכאורה) והטיפש מוצא את עצמו על הרצפה עם בלוטה אדירה במרכז המצח. החברים מתקשרים למשטרה לדווח על האנטישמי המכה, המשטרה מגיעה ונשארת איתם כל הלילה לשמור עליהם - לפנות בוקר הוא יוצא בצרחות שוב והמשטרה מגלה שהוא קצת התחרפן ויש עליו כבר תלונות קודמות באותו יום של התערטלות בפומבי או משו כזה והוא נלקח למעצר. התיק שלי נמצא על ידי המשטרה באיזה מסעדה מפוזר על הרצפה והוחזר אלי בסיעתא דשמיא סוף טוב הקוף טוב.

חב"ד בשירגאו

הבית חב"ד לא ממוקם באזור המרכזי שהוא ג'נרל לונה, מה שגורם לנדידה מצחיקה של ישראלים לסופ"שים מהאזור המרכזי לאזור הבית חב"ד. הבית חב"ד מאוד חברותי וחמוד עם המון אנשים בכל רגע נתון ואוירה משובחת של ביחדנס ואנשים שמשתקעים ומבלים יחד בכיף. נכון לכתיבת שורות אלו המקום צמחוני עם דגים ללא בשרי במהלך השבוע למעט ערבי המבורגר ושניצלים פה ושם. יש טטאקי טונה וקרפצ'יו בתפריט הכשר שזה מרענן מאוד.

איך מגיעים לשירגאו מבוהול?

היו לי שני אופציות הרפתקניות ואחת למפונקים. מעבורת לאי קמיגין, ומשם דרך האי מינדנאו לשירגאו. מעבורת לאי סבו ומעבורת לילה מסבו לנמל סוריגאו של כ10 שעות ואז עוד מעבורת לשירגאו. למפונקים: מעבורת לסבו ומשם טיסה ישירה לשירגאו. שני הדרכים הראשונות ממש קרצו לי, אבל הפינוק שנוזל לי מהאוזניים הכריע את הכף ואני רכשתי במיטב כספי (111 דולר) טיסה ישירה לשירגאו כי הגוף שלי רוצה מושב נוח ומעבר שלא כולל בכי היסטרי והתמוטטות עצבים. המעבר עבר חלקלק כמו נחש מים.

אז האם שירגאו באמת שווה את ההייפ?

לטעמי כן, יש בה המון יתרונות ואוירה שאי אפשר להכחיש. אם אתם לחוצים בתקציב ומוגבלים בזמן כן הייתי מוותר על האי לעומת החלופות שקרובות יותר לשדה בינלאומי כמו סבו - בוהול - סיקיבור - אפו - מלפסקואה - נגרוס. אחרת זה אחלה יעד לתת בו שהות.