למה רישיקש עיר ההיפים והיוגה עדיין חמודה למרות שהיא עשויה מפלסטיק מרוב שהיא מתויירת בלבנים פריבילגים ששותים את המאצ'ה שלהם לייט לייט על בסיס שיבולת? חחח איזה קליקביט לפרצוףף! מפושקר אחרי ההולי (חודש מרץ) כולם בורחים צפונה, העונה של רג'סטן והמרכז מתחילה להתחמם ברמות של טוסטר משולשים ונדידת העמים מתחילה. רישיקש היא תחילת הצפון, הרי ההימלאיה, והמזג קריר אך במעט מפושקר, היא דיי נעימה לנחיתה מערבית והיא מלאה במה לעשות כדי להשתיק את היצר של מה עשית היום (פומו).

איך להגיע מפושקר לרישיקש?

יש את הדרך של המפונקים שזה טיסות וכל מיני דברים נוראים כאלו, אני הלכתי לסוכן שכל הישראלים אוכלים לו את הראס ולקחתי יחד עם עוד 100 איש לערך סליפר מצולק של 15 שעות בכ1200 רופי. להגיד שהיה לי כיף זה יהיה הגזמה פראית, אבל הצלחתי איכשהו להירדם בתוך כלי התחבורה המטופש.

הגעה לרישיקש

ב9 בבוקר נפתחו דלתות קופסת השימורים ואנחנו מטושטשים ומעורבבים זלגנו החוצה היישר לידיהם של עשרות בנים של מלך נהגי ריקשה ימח שמם שניסו לעקוץ אותנו במחירים מופקעים. התמקחתי ל800 רופי ל3 אנשים ועלינו לכיוון הבית חב"ד בדרך שטילטלה אותנו עוד קצת למקרה שהסליפר לא הספיק. הלכתי למצוא חדר. לא היה לי כוח למצוא חדר. סגרתי את החדר הראשון שראיתי ב700 רופי. החדר היה מסריח לטעמי. לא היה לי כיף. קמתי בבוקר למחרת ועברתי למקום מפנק יותר ב900 רופי עם חלונות ענקיים מסך קטנטן ומקלחת בגודל של אולם חתונות. היה לי כיף.

מה יש לעשות ברישיקש?

אם אתם שונטל מראשון וארזתם במזוודת מעצבים שלכם 3 חליפות של טייצים ליוגה סביר להניח שתעשו יוגה. יש פה מורים מכל זן לכל סוג מופרע של יוגה שנפשכם תחפוץ בה אם יש לכם בכלל נפש. אם אתם אנשים שבאו לנסות לנשום רוחניות או משהו כזה אתם תסתובבו ליד הגנגס עם פרצוף של אני מואר ונעלה, ומידי פעם תשבו בתנוחת לוטוס בעיניים עצומות ותעבדו על כולם שאתם עושים מדיטציה, אבל מבפנים תחשבו על 12 דרכים איך לבשל סטייק מדיום רייר בלי לפגוע במרקם העדין שלו ולשמור את כל הנוזלים והג'וס שמשאיר טעם של עוד ואומאמי מלוח כזה בלשון. אם אתם אנשים של טבע, תעשו טרק באזור של 4 ימים. תעלו למפלים המבאסים ברישיקש עצמה, תוציאו קטנוע, תעשו קיאקים בגנגס הצלול והכחלחל, ותשמחו. אם אתם אנשים של אוכל אתם תלכו פעם אחת לאיזה דאבה מקומית תחטפו דיזנטריה, ואז שאר הזמן תשבו בבתי קפה אירופאים מפונפנים ותשבו עם לחם כוסמין משוח בשמן זית ומחית אבוקדו אורגני ותדברו על כמה אותנטי כאן באייפון 18 פרו שלכם. טוב אני אפסיק להישמע ממורמר.

האזורים ברישיקש וקצת סדר

יש את רישיקש העיר עצמה שהיא עיר הודית לכל דבר ועניין, צפופה מלוכלכת ורועשת וכיפית לחובבי הז'אנר. יש שם שווקים מקומיים וחנויות זולות, מסעדות בטעם כאב בטן וטיגון והרבה אותנטיות. יש את טפובן - תחתית ועילית שזה בצד שמאל של הגנגס במפה אם אתם מחזיקים אותה כמו שצריך. אפר טאפובן זה האזור היותר מפונפן ומלא בלימודי יוגה ומסעדות פנסיות. לואר טפובן יותר צפופה ועדיין גדושה באירופה אפיל, אבל במינון יותר מתון - הבית חב"ד נמצא גם הוא בלואר. לקסמן ג'ולה זה הצד הימני של הנהר שממתי שפתחו את הגשר החדש (2026) קיבל קצת חיים, שם תמצאו קצת יותר שקט לפחות בינתיים לפני שהתיירים יעלו על הגשר החדש ויחרבו את השקט. בצד הזה גם ישנו האשראם של הביטלס שלא הייתי בו וגם לא ברור כל כך אם הוא פתוח או כן. ראם ג'ולה הוא השוק המרוחק כקילומטר אחד במורד ההר מטפובן לכיוון העיר עצמה. קאפיש?

איך מתניידים ברישיקש?

אז יש את הריקשות הרגילות שיעצרו אתכם בכל מקום ויתמקחו איתכם על אגורות. ויש מול הבית חולים של טפובן ריקשות משותפות שתמורת 20-30 רופי יקחו אתכם לראם-גולה (המרקט), ותמורת איזה 60 יקחו אתכם לעיר עצמה (מחירים קבועים), יתכן שתשבו צפוף עם ערימה של סבתולים הודים שיטעמו לכם את הטחול כל הנסיעה אבל תשלמו אגורות ויהיה לכם כיף. לצד השני של הנהר היה סירות שנה שעברה אך מהשנה ואילך השבח לאל יש את הגשר החדש שדרכו בהליכה בטוחה (אם אתם סומכים על הבניה ההודית) תעברו ללקסמן ג'ולה וחזור. היציאה למקומות אחרים בהודו בדרך כלל תדרוש מונית או ריקשה לתחנת אוטובוס או רכבת בעיר עצמה, ורק משם תועלו להמשיך לדרמסלה אמריצר מנאלי דלהי או כל עיר אחרת.

מה עשיתי ברישיקש?

כל פעם שהגעתי לכאן מצאתי את עצמי פשוט משוטט את עצמי לדעת, מוצא אנשים מגניבים לדבר איתם, פינות שקטות ובתי קפה ריקים עם נוף לגנגס לחשוב שם, לעבוד ולמצוא יופי. בבית קפה הקבוע שלי בראם ג'ולה מצאתי אמריקאית מבוגרת שהקטע שלה היה לציין גרפיטי בערים קדושות בהודו לפי בקשה. והיא ציירה במשך שלושה ימים ציור קיר מעלף וענק בתוך הבית קפה. פטפטנו קצת על מה זה אומנות בעיניה, למה היא עושה את זה, האם יש בזה כסף, מה מבאס בזה, והיה נהדר לתבל את הסמודיבול שלי בקצת תרבות ומורשת. אם אהיה כנה אני משוגע על האווירה במקום הזה - מאוד שונה פה משאר הודו והמטיילים בוייב אחר. תנו לרישיקש צ'אנס או שתאהבו אותה או שתשנאו אותי.

בית חב"ד רישיקש

יש בית חב"ד ברישיקש בלואר טפובן, אבל הוא עונתי רק בעונה המתויירת אז חשוב לברר שהוא פתוח לפני שאתם באים. בדרך כלל יש בו בשרי ופרווה עם ארוחות שישי שבת והכל. שאני הייתי היה מחסור בבשר בכל הבתי חב"ד בהודו בגלל המלחמה אז היה מורכב יותר. אם אתם לא בעונה אני ממליץ לקחת חדר עם מטבח ולבשל בעצמכם ולרוב תמיד יהיו ישראלים בסביבה אז תארגנו שבת אל תהיו קוצים.