באינסטגרם זה נראה כמו חלום אלוהי, דיונות מהממות על רקע זריחה, והפילי אבר אפטר בלאט. 😌 וזה מה שגרם לי להגיע למוי נה מנה טראנג - יעד שיש בו מה לעשות באופן מאורגן ויופי שונה מאוד שלא דומה לכל שאר ויאטנם.

הגענו בסליפר יום של 5 שעות מנשנשים כל הדרך סלמון בחמאה וספגטי עגבניות בטעם אושר, והחדר ישר הוכתר בהצלחה! רמה גבוהה, ענק עם שני מיטות זוגיות ומסך בגודל שנותן חשק לעשות בינג' של הארי פוטר עם כל 56 חלקיו הנוראים וחדרי הסודות שלהם.

סיור זריחה במוי נה

הזמנתי לבוקר את סיור הדיונות בזריחה, יש אופציה של סיור שקיעה אבל זה סתם רקוב אם אין את הצער והטשטוש של הבוקר. ואפילו הביטוח לא יציל אותנו מהחום בצהרים פה - עלה לנו 160k לראש בג'יפ משותף שבסוף הכיל רק אותנו, (אם מזמינים פרטי זה עולה 600k שזה משמעותית יותר יקר למי שלמד ליבה).

קמנו ב4 לפנות בוקר מטושטשים לחלוטין, ומכאן הכל הידרדר. נהג בחוץ רבץ על כלי שנראה כמו ג'יפ והרגיש כמו גמל, לא גמל רגיל, גמל שלמה, אחלה וואסח של ג'יפ אבל חווית שטח של רכיבה עם קורקינט על חצץ.

הנהג לא דובר מילה באנגלית, 0 הדרכה, שירות הסעות לנקודות צילום לאינסטוש, הוא חמוד וחייכן אבל לא נתן ערך מוסף מעבר לנהיגה וזה היה דיי מבאס.

הדיונות הלבנות - עולות המון ל20 דקות של טרקטורון כדי להצטלם, שלא תבינו לא נכון זה לא מסלול אתגרי ולא שעה של רכיבת שטח, 20 דקות לעלות כדי להצטלם יחד עם עוד קוריאניות עטופות בצלופן להגנה מהשמש ארוזות בשמלה בז' מכותנה כמו כל החברות הלבנות שלהם. קוריאנים זו אומה עם אופי של המיניונים יש להם חנויות שמשכירות כובעי קש ושמלות שנראות אותו הדבר כדי לעשות את אותה התמונה ואני מנסה לא לשפוט אבל זה מטופש להחריד ואני שופט.

אי אפשר להגיע לדיונות הלבנות בלי טרקטורון ולא פיזית. כי טכנית הגרוטאה שהביאה אותנו על כאן היא 4*4 והיא אמורה לשרוד קצת שטח, הויאטנמים שעומדים בכניסה כמו סלקטור לא נותנים להיכנס עם הרכב כדי שתהיה חייב לשלם על הטרקטורונים שמתומחרים כמו עוקץ לבנים. אישית לא עשיתי כמובן יש זמנים שאדם צריך להסתכל על מלכודת ולנסות לא להכניס את המקור גם אם יש שם גרעין ממש טוב של תירס.

לגביה הדיונות האדומות - היה נשמע הבטחה, פלא תבל, תודה אלוהים על כל הטוב משיח כאן ממש אשרינו שזכינו, בפועל מאות ויאטנמים גולשים על קרטונים בחולות של אשדוד, סתם דיונות קטנטנות מלאות בילדים שמנמנים וחמודים ששואגים בעליזות ב5 בבוקר, ומאמות ויאטנמיות שמנסות להשכיר לכם קרטונים יד שניה במצב טוב מרופא.

כפר הדייגים - שוד ושבר חזיז ורעם אימה וחלחלה חוף מטונף באלפי שקיות ניילון, אם קשית הורגת צב ים פה יש ג'נוסייד והריח אל אלהים הריח.

הנחל הפסטורלי שהובטח לארוחת בוקר נראה כמו קן טרמיטים בשיפוצים - זרם של צינור השקייה עם עוד מלא זבל מסביב פשוט הסתובבנו והלכנו והנהג סיים את היומית שלו בחצי מהזמן המתוכנן לשמחתו ולשמחתנו.

יום שלם עצמאי במוי נה

לאחר שהשלמנו שעות שינה שגזל מאיתנו הטיול חורבן הזה, החלטנו לעשות סיור עצמאי באזור, בסוף אנחנו בכפר טרופי למחצה על חוף של ים וזו סיבה למסיבה. . אז יצאנו לדרך. כמעט יום שלם של נופים יפהפיים, עצי קוקוס ים ואוירה טובה, הכבישים פה לא מדהימים אבל לא רעים בכלל והטבע חמוד ממש - לא שומט לסתות אבל שווה סיור אם אנחנו כבר פה. עד שלקראת ערב ענני גשם מאיימים בעטו אותנו חזרה לחדר לסעודת חביתות לא לפני שהוא פירק אותנו במתת שמים של גשם זלעפות נוראי, והאוכל הטעים להחריד השכיב אותנו לישון.

מבחינתי מוי נה יעד שלא שווה להגיע במיוחד, בחכמה שלאחר מעשה הייתי עובר ישר להו צ'י מין אבל היה לי ממש כיף גם מהאתנחתא הקומית הזו ומסתבר שהקטנועים החשמליים בויאטנם לא צריכים רישיון וזה כמו לנהוג על טסלה בלי דלתות חלונות או בערך כל דבר אחר.