יש משהו בערים גדולות שגורם לי לרצות לברוח בצרחות כאילו רודף אחרי האמסטף מרוקאי עם טורט, והאנוי יפה ככל שתהיה היא עדיין עיר, קאטבה עוקץ תיירים ככל שתהיה היא עדיין לברוח. אז בוקר אחד הזמנתי דרך vexere אוטובוס + מעבורת שיסחבו אותי לאי קאטבה.

למה דווקא קאטבה?

האלונג ביי נשמעה לי מדיי מתוירת ויקרה אוירה של זוגות בירח דבש שמנסים לסיים את הצ'קים של החתונה כדי לא להצהיר מס. ים עושה לי טוב בלב (אם אין בו מדוזות וקיפודי ים ימח שמם זרע עמלק) ויפה ונחמד להיות 5 ימים ליד בירות מטקות ושמיים. ההחלטה השתלמה, בקאטבה יש חוף יפייפה, מקומיים נעימים, ויחס מחיר תמורה ממש מעולה.

איפה לישון בקאטבה?

חשבתי שאני גיבור ובאתי להזמין מיטה בדורמס לראשונה בחיי, אבל בגלל שאני לא באמת גיבור הלכתי לראות את החדר לפני שהזמנתי, ולא אני בהחלט לא גיבור, אני מפונק כמו הילד הלבן והממושקף שמביא את הלחם שלו חתוך בלי קשה מאז גן חובה כי זה מה שהאופר שלו יודעת להכין. פקיד הקבלה הגאה שמח להראות לי את החדר, כרטיס אלקטרוני וביפ קצר של כספת ואנחנו עטופים בניחוח גרביים קל ומזגן תוצרת מוות קליני הקפיא את הנשמות הכלואות בצער הניצחי של גלגל החיים, מישהו חסר חיות ישב על אחת המיטות וגלל באובססיביות של פרשן פוליטיקה ביום בחירות רילז באינסוש. ואני ברחתי לחדר פרטי משלי כמו שבעל עסק זעיר ברמלה בורח לקפריסין אחרי שפקיד מס הכנסה עם אופי של בולדוג וחזות של קונג פו פנדה העביר עליו ויש קטן. מישהי שפגשתי בהוסטל הדוחה המליצה לי על מלון ממש קרוב ב300000 ללילה בלי ארוחת בוקר, הגעתי ועליתי לראות את החדר, חזיז ורעם איזה מחזה מרהיב!!! שני מיטות זוגיות רק לי, מסך ענק, מקלחת מפנקת, ומזגן מקפיא שלא כיביתי לרגע.

טוב מה זה קאטבה?

הוא אי במפרץ האלונג ביי, שנחשב אחד מ7 פלאי תבל. כשכן קצת עני של פלא תבל הוא דיי מיוחד וממנו יש שייט להאלונג ביי החתיך והמסוקס או גם סתם קרוז בסביבה ללנג הא ביי (שמות קצת מבלבלים), יש כמה טרקים קטנים שניתן לעשות בחצי יום ולעלות לפסגת הרים בסביבה, ספוילר לא עשיתי שום טרק כי אם השם הרחום והחנון ברא טקרטורונים קטנועים מטוסים וביבי נתניהו אנחנו יכולים להפסיק להתאמץ לעלות ברגל להרים משעממים בשביל הספורט. ובטח בחום שיכול להתיך סלעים ללבה ולחות של מגבון אלוורה. את השייט כן עשיתי כי הוא פחות מ100 שקל (650k) ורואים פלא עולם בלי לעלות שום צוק, סתם לשבת על מיטת שיזוף בגג של יאכטה שזה שם מאוד מפוצץ לסירה שנראית כמו סיר חמין של אמא מזרחית.

מה היה לנו בשיט בקאטבה.

איסוף מפתח המלון כמו הילד המפונק הפנימי שלי, יחד עם עוד 30 תיירים עייפים מרוטים וממלמלים במחאה נגררתי לנמל החורק ומשם ליאכטה המרוטה. מכאן הכל נסק - לשכב על הגב שמול העיניים שלי עוברים הרי קראסט פסטורליים וים תכלכל ומעלי שמים מעוננים של סרט אפוקליפטי זה משו שאני יכול להתחבר אליו רגשית, (זה וקוקלות ברוטב אדום ואו אני רעב). ציפיתי שהרגע יארך לנצח, היה נעים ומעונן ככה שלא נצלנו ומצד שני גם לא טפטף כמעט ככה שלא נרטבנו מין איזון כזה של טוב וחסד והמון רוגע. כאן המדריך נידב קצת הסברים על המקום ושמורת הטבע ולא הפסיק להכריז כמה ממשלת ויאטנם דואגת ליצורי הטבע הימיים וישבנו לבהות בדייגים שישבו לשלות יצורי טבע ימיים לטובת טיגון בשמן עמוק. עצירה באי קטן ויפה שבו רכבנו על אופניים במשך חצי שעה לא לפני שטעיתי בפניה ואיבדתי את כל הקבוצה ואני לא יכול אפילו להעמיד פנים שהיה אכפת לי, רוח נשבה לי על הפנים והאי היה מורכב ממאמות מבוגרות שישבו בכיף שלהם בשמש והתעסקו בחיים שלהם, הרים קטנים הקיפו אותי ומה עוד בנדם יכול לבקש. עוד נאום קצר על יין נחשים הבריאות הניצחית הטמונה בשתיה של המשקה הדוחה הזה ודוכן טעימות שיכולות להחזיר חזיר בתשובה, וחזור לסירה למלון ולאושר של כרבול במזגן.

דיג מאולתר

ערב אחד על צוק שמשקיף לים פגשתי את איתי, אח יקר שבא סולו לחקור את כל מה שלא מיינסטרים. והחלטנו לצאת ליום דיג יחד עם הודי מתוק מגואה. אל תדמיינו חכה או רשת או סירת דייג. דמיינו 3 תיירים מצחיקים על 3 סאפים עם חוטי דייג קרסים ותולעים בחוף פסטורלי משגע מנסים לתפוס דגים עם סנפיר קשקשת ומבט אופטימי על העתיד. 3 דקות לתוך החוויה איתי כבר לכד דג אחד, הדג עלה לסאפ אחר כבוד עשה לכולנו אצבע משולשת וקפץ ראש עם פירסינג חדש ומגניב ששמור רק לדגים גותים. מאז הכל דיי הידרדר הדגים פשוט נשכו את הבייטים ולא הסכימו לעלות, או שסלעים מגעילים תפסו לנו את הקרס. באיזה שלב אני התייאשתי מהדגים ומהזאפטה שמש שחבטה לי בקודקוד עם אלת בייסבול מעץ מהגוני וחזרתי לחוף לנשום קצת תה קר ולקלל דגים.

מה עוד?

קאטבה אחלה יעד להירגע בו, חוף ים במרחק הליכה, טיילת משעממת שמשכירה רכבי קרטינג ורודים עם אורות בלילות, ותיירות דיי מצומצמת שמרגישה קצת כמו משפחה. עופו על הטיול שלכם בי@#$ס