למה מאי צ'או?

אני בשלב הזה בטיול שמה שבא לי זה קצת מנוחת הנפש ולהפסיק לרוץ אחרי הזנב של עצמי במעגלים כמו המכונה האוטומטית שעושה ספונג'ה ברצפה של שופרסל שהיא מדרדרת לאבטלה נשים ממעגל העוני בפריפריה, שסביבי אנשים שרצים את ויאטנם כאילו הם הפסידו בהתערבות אני התמקמתי בנחת בול במקום הנכון. העיירה שוכנת 3 שעות נסיעה מהאנוי ברכב דיי נוח, היא מישורית חמימה וגם גשומה לעיתים כי זו העונה. ונחתתי בגסט יפהפה עם בריכה ובעלים מתוקה שרק רוצה לעזור. טוב לא בדיוק בזמן הנכון. הגעתי בסופ"ש של איזה חג לאומי ויאטנמי מה שגרם לבריכה להיות יותר בשר ממרק, ילדים תיירים ויאטנמים חמודים רבצו בכל אזור מוצל, התמרחו בקרם הגנה עם ניחוח מגבונים ותרגלו עלי אנגלית של 2 יחידות במקיף אורט אשדוד. במאמר המוסגר, ילדים ויאטנמים זה הזן הכי חמוד של ילדים. הם באים בגרסאות מתוקות עם עיניים גדולות שיער קוצני חלק ופרצוף תמים שאי אפשר לא לענות להם 200 פעם israel שהם שואלים בלופים מאיפה אתה. נו שויין.

לינה במאי צ'או

יש המון הום סטיי ממש חמודים ופסטורלים במאי צ'או, חלקם עם בריכה וברמה ממש גבוהה. וזה במחירים מצחיקים עד שערורייתיים. ואם חשקה נפשכם בריזורטים של אנשים שהחשבון בנק שלהם שמן יותר מהיפופוטם האכלת כף יד יש כאן גם את זה. אני רציתי לישון בהתחלה במקום שישראלים אוהבים, סגרתי עם אופציה לביטול בחינם בבוקינג והלכתי להסתכל על המקום, וביטלתי בחינם. ישן, בריכה עם מים עכורים, ורעש של אנשים בכל מקום. לא התחברתי. בקבוצה מישהו המליץ על מקום חדש עם וייב קצת ג'ונגלי ובעלים חמודה שנותנת לבשל אצלה שבת, הלכתי לבדוק בתמימות והתאהבתי במקום ובבעלים. שלא תבינו לא נכון קשה מאוד לתקשר עם מחסום השפה, האנגלית של הויאטנמים מורכבת לרוב מכן ולא. אבל היא ניסתה לעזור בכל מה שהיא יכלה מעל ומעבר למצופה, לימדה אותי להכין אורז ויאטנמי, הביאה לי כירה ניידת, הריחה לי את הפטריות שחששתי שהם רקובות כי אני חרדתי שזה נוגע לקלקולי קיבה לא משנה סיפור ארוך, ועשתה לי הנחה רק כי ביקשתי יפה, בלי להתמקח ובלי לעשות סצנות. קיבלתי ממנה כירה ניידת והיא הייתה אמורה לחייב אותי 30000 על כל גז שגמרתי, בגלל שאני ילד מפונק והיה לי שבוע של רעב אז סיימתי איזה 6 לפחות, אבל בסוף היא פשוט סירבה לקחת כסף, בעלה דרך אגב קצת עציץ התפקיד שלו זה לחייך ולהגיד hello.

מה עשיתי 9 ימים במאי צ'או?

החדר שלי הגיע יחד עם אופניים, שלהבדיל ממקומות אחרים במזרח שהאופניים הם עונש מוות איטי פה הם היו מתוחזקות וכייפיות. שמסביבי הכל מישור ושדות אורז, הימים שלי היו תמהיל של עבודה, רכיבה, ארוחת בוקר, רכיבה, קוקוס, רכיבה, ארוחת צהרים, רכיבה, בריכה, רכיבה. אם זה לא מתכון לאושר אז זה לפחות מתכון לשמחת חיים כי איך אפשר להיות עצובים שפרפרים עושים לך דווארות מעל הראש? טוב אם נפתחו ארובות השמיים וחירג'עו אותי עד לשד עצמותי זה קצת עצוב (קרה לחבר).

טוב ומה עוד?

אז הצטרפתי לאיזה קבוצה איכותית ליום מפלים ומעיינות חמים במונית מאורגנת

המפלים בסדר גמור, מים נופלים מלמעלה כמו חוקי הפורמט, הבריכה כמעט צלולה, לא מיוחד ולא רע, שווה גיחה לא מעבר, לא משהו לספר להורים, מה שכן גם כאן תפס אותי גשם לא צפוי כי טרופי זה לא רק קוקוסים זה גם לברוח בזיגזגים בין עצים של בננה כי כל טיפה היא בגודל של מנת הגשה מומלצת של דודות מרוקאיות בארוחת שישי. ואחר כך מעיינות חמים

חמימים, לא מדיי, טמפרטורה של פיפי טרי, הכניסה בזול, לא עפתי שוב.

טיול מערה - Chiều Cave

בוקר אחד חיפשתי מה לעשות וגוגל הלשין שיש מערה, בתגובות כתבו שיש 1200 מדרגות לעלות למערה, החחחח הם בטוח מגזימים חשבתי לעצמי ועליתי למערה, לא הם לא. מדובר בעליה של כ40ד עם מדרגות שבנו ויאטנמים עם סטנדרט הולנדי כי כל מדרגה הגיעה לי לברך. כל ההליכה היא בתוך יער צפוף מה שאומר שעם כל הגובה יש נוף של עלים ופרפרים אבל 0 ראות מעבר. והמערה? עוקץ תיירים לחלוטין, יש תשתית לתאורה בלי אור, המערה היא בעצם סתם חור בתוך ההר בלי איזה יופי מיוחד, וחוץ מזה במקום ליהנות הייתי עסוק לעשות החייאה לטחול שלי שנפרם באמצע המדרגה ה945. לא מומלץ. בתגובות בגוגל אנשים התרשמו מהמערה וכן ג'ייסון אם זה מרשים אותך אני בטוח שהחיים שלך הרבה יותר קלים שאתה אדם בלי סטנדרטים.

ומפה להאנוי חזרה!