מהויאן לתל אביב - הדרך חזור

מדובר על חודש תשרי החודש שבו שישי שבת הם הסטנדרט, חגים מפוזרים בנדיבות והקיבה נעה בין צום ל2 טון דבש. ובתקופה המדהימה הזו אני צריך להתחיל לחשב מסלול לארץ הקודש כי מישהו (אהמ אהמ) החליט להתחתן לי על הראש בארץ ישראל השלימה. אני מחטט באתרים שונים של טיסות ומגיע למסקנה שהטיסה הטובה ביותר יוצאת מבנגקוק בחול המועד הראשון של סוכות והיא עם קונקשן של שבע שעות טפיי על החיים שלי באבו דאבי המשמימה - ואני בהויאן כן? אני סוגר שני כרטיסים לי ולאחי השובב ולבנתיים אנחנו נעים על הציר של הויאן דלאת כדי להכיר עוד עיר ואם בויאטנם, דלאת יפהפייה הנסיעה בסליפר משם חזור קצת פחות.

מהי דלאת?

עיר האביב הנצחי הררית ומוקפת בטבע משגע ווייב רגוע ועדין ואנשים חמודים. המזג קריר יותר משאר ויאטנם וטפטף בצורה מעצבנת לאורך רוב היום אבל היי, אנחנו גיבורים כמו שמשון לפני שפגש את דלילה. השווקים פה זולים באופן משמעותי משאר המקומות שהייתי כולל בגדים מסוגים שונים ושוק לילה והקוקוסים שלהם היו מעוררי התפעלות, אוי כמה נחמד שאני שם לב לעיקר ולא לשטויות חלילה.

איך מגיעים לדלאת?

טיסה או סליפר, טיסה יקרה בטיפטיפה יותר והיא שעה לעומת 13 שעות אבל אנחנו רצינו לחוות את שניהם אז הגענו בטיסה וחזרנו בסליפר. איך היה הסליפר? התחיל מזעזע, הנהג היה פסיכופט שאוהב ללעוס ברגים ולשתות קריסטל, הוא נהג כמו אחד שגילה שאמא שלו מוכרת מזון ובעצירה הראשונה ישבנו בצד וצפינו בקהל של אנשים יורדים עם מבט מבועת וצעדים כושלים. הנהג המחליף היה אנושי יותר ושרדנו כדי לספר.

הויאן

חזרנו להויאן לעשות יום כיפור ושבת לקחנו את המלון הקבוע ואכלנו בחב"ד (לא בכיפור) היה טעים ומעולה ואנשים מדהימים כמו שחשבתי שיהיו.

בנגקוק

יום וחצי לפני יום טוב ראשון של סוכות עפנו בטיסה עמוסה לעייפה אבל מפנקת לאללה של אמירתס מהויאן לבנגקוק, הדיילת הנחמדה באה מדי פעם להתבדח איתנו כדי שלא יהיה לנו משעמם, לא היה לנו משעמם. נחתנו באמצע הלילה ולקחנו מונית למלון מעפן שסגרנו מראש. למלון היה ריח של תרסיס דוחה יתושים ודיכאון אבל אנחנו היינו עייפים ברמות של כלה אז התעלפנו יופי יופי. למחרת בבוקר קמנו עשינו שיטוט קצת מצאנו מלון בינוני אחר ורצנו לחפש שווקים לעשות קניות רגשיות מיותרות כי אלו הימים האחרונים שלנו בחו"ל וזה מה שנהוג לעשות. רכשנו בגדים מגניבים ושתינו משקאות סודה מוזרים נוסח תאילנד וארזנו את עצמנו לליל חג ראשון בבית חב"ד בנגקוק.

סוכות בבנגקוק

הבית חב"ד שם מהמשובחים שהכרתי, אוכל ברמה גבוהה, אנשים חמודים, רבי מתוק, מיקום מעולה, היה מטורף טעים שבע ונחמד. האספסוף שישב איתנו לארוחה היה מורכב מפסיפס יפהפה של אנשים מלאי שמחת חיים וסיפורי מטיילים וככה נסחפנו עד אמצע הלילה רק כדי ללכת לטיול רגלי על קיבה מלאה ולהתפנק על מחזות מזעזעים של תנינים ערומים בקוואסן. בבוקר ישבנו בסוכה שוב וזללנו כאמש, היה שוב נהדר בקטע מוגזם והאוכלוסיה לאור העובדה שהיו אלו אותם אנשים מאתמול הייתה מגניבה פלוס פלוס.

מבנגקוק לתל אביב

יום אחרי בבוקר לקחנו בולט לשדה, הפקדנו מזוודות באתיחאד וחיפשנו טובלרון. המטוס היה חביב והזמנו אוכל כשר מראש ככה שלא מתנו מרעב אם כי יש לציין שלא הייתה סוכה כשרה במטוס משום מה. 8 שעות חיכינו באבו דאבי, היה כיף? לא. שרדנו? בהחלט. בטיסת המשך כבר היינו מרוטי נוצות ופשוט התעלפנו מעייפות לאורך כל הטיסה ונחתנו בארץ הקודש ליהנות ממחיה זולה וטילים מאיראן.