בדרך כלל כשנצלם אובייקטים במנוחה נשתמש בנקודת פוקוס אחת (או אחד, זה לא שיעור דקדוק פה) ובדרך כלל באמצעית, במיוחד במצלמות מתחילים שנקודת הפוקוס האמצעית היא המדויקת יותר (cross type) - אם אתם מחזיקים מצלמה מתקדמת או מירורלס כבר אין הבדל בין נקודות הפוקוס וכולם מדויקות להפליא. הסיבה לזה היא שכשנשתמש בכל נקודות הפוקוס המצלמה עלולה במקרים רבים להתמקד על אובייקט אחר שנמצא קרוב יותר מנושא התמונה שלנו. אבל מה אפשר לעשות שיש מצבים שבהם הנושא לא נמצא במרכז? במקרה זה נשים את הנושא במרכז התמונה, נשתמש בחצי לחיצה על כפתור הצילום ונתפקס עליו. עכשיו נזיז את המצלמה ונקמפז מחדש והופפפ לחיצה מלאה. אנחנו נעדיף להזיז את המצלמה כמה שפחות ולא לשנות את המרחק מהאובייקט (לזוז הצידה ולא בסיבוב) כדי לא לאבד את הפוקוס. אבל אם אנחנו משתמשים בעדשה פתוחה מאוד ואנחנו לא מצליחים להתפקס בצורה הזאת, ישנה אפשרות נוספת והיא להשתמש בנקודת פוקוס אחרת שנמצאת יותר קרוב לאובייקט המצולם. במירורלסים (או מירורלסיות) ישנה אפשרות נוספת והיא להתפקס על עיניים דבר ששימושי מאוד בצילום פורטרטים. עד כאן דיברנו על מצב הפוקוס הרגיל שכפי שביארנו יעזור לנו בצילום מטרות נייחות, אבל כשנרצה לצלם בתנועה כמו חרגולים וצבים על מכוניות מירוץ נרצה להשתמש בפוקוס עוקב (servo). הפוקוס עוקב עובד בצורה כזו שכל עוד שאנחנו לוחצים חצי לחיצה על כפתור הצילום הוא ממשיך לנסות להתפקס על החרגול עד שנסחט לגמריי את כפתור הצילום, כדי לא לאבד פוקוס מהמטרה. יש לזכור שמצבים שכשחפץ נע לכיוונינו במהירות גבוהה (בתקווה שלא מדובר בנעל) המצלמה תתקשה מאוד להתפקס דבר שיש לקחת בחשבון כשמצלמים את אולימפיאדת הצבים החרגולים ושאר ירקות, ונעדיף שהאובייקט הנע לא ינוע לכיוונינו אלא במקביל אלינו הצידה (כמובן שזה אפילו יותר מומלץ במקרה של הנעל). יש אפשרות לשנות את כפתור הפוקוס לכפתור אחורי, מה שעובד לחלק מהצלמים ולא עובד לחלקם השני. ובגלל שאני נמנה עם הקבוצה השנייה אני לא אמליץ על השינוי. ניסיתי, ותאמינו לי שניסיתי. וחוץ מלתסכל אותי ולגרום לי לאבד פריימים יפהפיים זה לא עזר בהרבה. נסו בעצמכם! ותגידו לי מה אתם חושבים. (יש לזה כמה יתרונות על הנייר שלא ניכנס אליהם עכשיו).