בצילומי נוף מטבע הדברים נרצה להשתמש בעדשות רחבות - אורך מוקד נמוך יותר, כדי לתפוס יותר שטח. ובפורטרטים (דיוקנאות) נרצה להשתמש ביותר מ50mm ואפילו באיזור 125mm (שנחשב מחמיא יותר) כדי לא לקבל עיוות של הפרצוף בצורה שאינה מחמיאה. יש לציין שצילומים רחבים ואולטרה רחבים נוטים להראות מעניינים יותר ותלת מימדים אם נשתמש בהם נכון לפי חוקי הקומופוזיציה, בעיקר בגלל שהעין שלנו לא רגילה לראות בזויות כאלו.

הבדל נוסף הוא שבעדשות צרות העומק פשוט ידחס ויהיה שטוח יותר ודו מימדי, עצמים ברקע (במקרה שהם אינם מטושטשים) יראו קרובים יותר לאובייקט.

אבל תשמרו על ראש פתוח (לא במובן המילולי ה' יצילנו) תהיו יצירתיים וגמישים ונסו לצלם נופים בעזרת עדשות צרות יותר ופשוט לחבר אותם לפנורמה וכבר ראיתי פורטרטים שצולמו בעדשות רחבות ונראו נהדר. אז צאו להתנסות ותשתדלו להיות ביקורתיים כלפי עצמכם! תמחקו תמונות לא מחמיאות ונסו שוב. אם אתם אנשים של עדשות פריים הלהתנסות יהיה קצת קשה יותר אבל תנסו לעשות מזה לימונדה ולצאת יום אחד לצלם רק עם רחבה ויום אחר רק עם טלה - ההכרח הוא אם כל ההמצאות אתם תתפלאו מהתוצאות.