קומפוזיציה היא בניית התמונה! חשבו לפני שאתם מצלמים מה הנושא של הצילום, ומה אתם רוצים להמחיש? אחרי שעניתם לעצמכם על השאלה עשיתם חצי דרך לקומפוזיציה שלכם. האם תרצו שרק הנושא יהיה בפריים? האם תרצו להוביל בין נושא לשני? האם תרצו להדגיש ניגודיות בתמונה? מה הזווית שבה תרצו לצלם? היכן למקם את האובייקט שלנו במרחב באופן שהעין תלך אל הנושא שאנו רוצים להראות לה, היה נושא חשוב מאוד וכבר דנו בו פטפטו בו והתייגעו בו רבים. וקבעו בו מספר חוקים שיעזרו לנו להבין איך להגיע לפריים מעולה. נתחיל מזה ישנם מקרים שבהם פשוט נרצה למלא את הפריים בנושא ולא להשתמש בחוקים. בעיקר בפורטרטים ובבעלי חיים. וכן באובייקטים שנרצה לצלם מבלי לקבל עוד פרטים. אבל כאשר נרצה ליצור אינטרקציה עם המרחב נשתמש במספר חוקים שיעזרו לנו.

כאשר נחלק את הפריים שלנו לתשעה חלקים שונים בעזרת ארבעה קוים שנים לאורך ושנים לרוחב שיצרו לנו מעין רשת של איקס עיגול. נרצה לקבל את האובייקט שלנו באחד מהפגישה של הקווים אחד לשני. (לוקח זמן להיגמל ממה שאמרו לנו תמיד שהאובייקט צריך להיות באמצע הפריים, אני יודע...). רוב המצלמות והטלפונים כיום מאפשרים להציג את רשת השלישים על גבי המסך השתמשו בה כדי לתרגל.

העין שלנו אוהבת אלכסונים שחוצים את כל הפריים בעיקר מהפינה השמאלית התחתונה לימנית העליונה.

הדרך שלנו לקבל תלת ממדיות בראיה היומיומית שלנו תלויה בשני דברים, העובדה שיש לנו שני עיניים שרואות הכל מזוויות קצת שונות, והמח שלנו מחבר את זה לתמונה תלת ממדית. וקווים מתכנסים – כלומר מה שככל שנתרחק העצם יתקטן וכדוגמא שביל שיתחיל בעבה וילך ויצטמצם ככל שיתרחק מאיתנו. החלק הראשון איננו רלוונטי לעולם הצילום (על כל פנים שלנו) אבל החלק השני יעזור לנו מאוד לקבל את אפקט התלת מימדיות לתמונה. נסו להשתמש בקוים מתכנסים כמו גדר או שביל לקבל זרימה ועומק לפריים שלכם. נסו בעיקר ליצור קוים מתכנסים למרכז התמונה משני הצדדים וליצור סימטריה. העין שלנו אוהבת לעקוב אחרי קוים חלקו את התמונה לשנים בעזרת קו מתעקל, וגרמו לעין לנדוד מנושא למשנהו בעזרת חיבור ביניהם עם קו שכזה.

נסו לקחת קוים מתכנסים, או אפילו כל שביל מתפתל או עצם שיוצר הולכה (גדר, מדרגות, ומקמו את האובייקט בקצהו גרמו לעין להלך על השביל שיצרתם עד הנושא של הפריים. נסו להתבונן כשאתם מסתכלים על תמונה מה הדבר הראשון שראיתם ומהו השני? האם העין שלכם נדדה כפי שרציתם שתנדוד? תוכלו להשתמש בהרבה צורות של הולכת עין - אנשים מסתכלים לעבר הנושא יגרמו לנו להביט לכיוון שהם מביטים. אצבע שמצביעה לנושא ועוד.

הביטו במרקם של העצמים בפריים ונסו לשבור אותם בעזרת הנושא שימו חפץ חלקלק ומעוגל על משטח מחוספס ומרובע ולהפך העין שלנו אוהבת ניגודיות ונצלו את זה לטובתכם. עליכם לשים לב שהתאורה משפיעה באופן דרמטי על מרקמים ותנו דעתכם לכך.

השתמשו ברקע דל צבע כדי להוליך את העין לעצם צבעוני במיוחד העין תתמגנט אליו כמו בקסם, תוכלו גם לעשות טריק כזה בעריכה בקלות יחסית.

סימטריה היא דבר חשוב והיא מתקשרת אצלנו באופן בולט ליופי ואסתטיקה, סימטריה אינה רק ביחס לשני צדי התמונה אלא אף ביחס לגובה של התמונה, לדוגמא – השתקפות שתיצור לנו את החלק העליון בצורה הפוכה במים, השתמשו במראה שלולית אגם או כל מה שיעלה על רוחכם.

קוים ישרים יוצרים לנו אוירה של סדר לדוגמא מרקם של לבנים של בנין או סורגים יתנו לנו הרגשה של סימטריה ויציבות לתמונה

העין אוהבת את מה שחד בודדו את האובייקט שלכם בעזרת טשטוש כל הרקע שמסביבו ואחריו.

מסגרו את הנושא בכל מה שתוכלו להעלות על הדעת, ענפים, חלונות, דלתות או כל דבר ביזארי אחר.

נסו לתת לצופה נקודת מבט אחרת רדו לרצפה כדי לגרום לאובייקט להיראות גדול או הקטינו אותו בעזרת צילום מלמעלה, צלמו בעזרת רחפן או עלו על סולם לקבל זוית לא שגרתית שתגרום לאנשים להתעניין.

נסו לחשוב בעצמכם מה הנושא ולהתמקד עליו. אם אתם מצלמים פורטרט ודאו שהפוקוס שלכם על העין של האדם ולא על האף (לא משנה כמה יפה האף הנ"ל) בצילומי ילדים שקופצים לכל עבר כאחוזי דיבוק ומחוסרי ריטלין, המצב יאתגר אתכם, ואתם תקבלו המון אפים בפוקוס במקרה היותר טוב, עד פריימים שמכיל שערות בלבד (קרה לחבר כמובן).

כאשר נרצה לקבל את כל התמונה בפוקוס כדוגמת נופים נסגור צמצם (עד שנגיע לפוקוס היפרפוקלי Hyperfocal distance) וכאשר נחפוץ לבודד את האובייקט שלנו מהרקע ושנרצה לרכז את העין של הצופה לאובייקט ולמנוע הסחות דעת ברקע נפתח צמצם ככל שנוכל ונטשטש את הרקע לגמרי (לא לשכוח לוודאות שכל האובייקט שלנו בפוקוס).

אובייקטים מטושטשים בקדמת הפריים יטמטמו אותנו, כמו כן עומס פרטים שימשכו לנו את העיניים מהנושא של התמונה, פרצופים שנחתכים באמצע, ועוד. נסו לגרום לאובייקט שלכם להיות העצם הקרוב ביותר בפוקוס, נסו להוריד פרטים לא רלוונטים על ידי קימפוז מחדש, הוזזת האובייקט או הפרטים מסיחי הדעת או לחילופין פתיחת צמצם וטשטוש הרקע (פחות זה יותר כבר אמרנו?) ותפסיקו לחתוך פרצופים (גם בצילום וגם בחיים בכללית). העין שלנו נוטה להתמקד בחלק המפוקס ובחלק הבהיר יותר של התמונה, נסו שהאובייקט יהיה בהיר יותר (או לחילופין כהה יותר) מהסביבה וגרמו לו לבלוט.