היתרון המובהק בטיולים בחורף שניתן ללכת לאתרים אריכיאולוגים ונטולי בריכות שכשוך (כן יש בי צד חנון - תתגברו), הכל ריק לגמריי, אין פקקי ענק בכל שביל גישה או כביש. אז אם לא אכפת לכם לשים מעיל בתא מטען, כפפות בתא כפפות, וחם צוואר בכיס זה זמן מעולה לשוטטות - הכל ירוק בצורה מחרידה, הנחלים מלאים מים, והטבע שר (לפעמים זה סתם נהוראי עם JBL). ובגלל שאין על הארץ שלנו ואין לי שום טיסה בקנה, החלטתי ביום של חורף ישראלי חם לצאת לכמה ימים מירושלים כל הדרך עד לגבול הצפון ולנצל את מנוי המטמון השחוק שלי. ובנוסף בקעת הירדן בקיץ היא 80% גהינום ו20% רצון למות.

אני רוכב במהירות מותרת על כביש 90 דרום ב10 בבוקר (השעה נטולת הפקקים) לכיוון עמק המעיינות - המזג אויר נע בין קריר לאביבי, ואין שום ענן מבשר מבול בשמיים.

במרחק של שעתיים רכיבה מירושלים מתגורר לו גן ארכיאולוגי ענק מהתקופה הרומית - הביזנטית - עיר ענקית ומפוארת שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 749.

אם אתם לא בקטע של ארכיאולוגיה הגן כולו מיותר כמו כנפיים של בת יענה, אחרת המקום מדהים. הוא לא מוצל שזה חיסרון ובטח בבית שאן, והוא בתשלום שזה חיסרון למי שלא רוצה לשלם, אבל מהצד השני הוא שקט (לא בעונה לפחות - הייתי עם עוד 8 אנשים בכל האתר בשעה הראשונה), חניה בשפע, והוא מעניין בטירוף.

מקדש ותיאטרון רומי, מבני ציבור שבורים, רחובות מרכזיים מפורקים, עמודי ענק, וישנו תל קדום אף יותר שעליו יש סלע עם כתב חרטומים (הירוגליפי), והמון נוף ירוק (בחורף). בנוסף אמור להיות מופע אורקולי בלילות (לא בדקתי). אחרי איזה שעתיים של הליכה, שוטטות, קריאה, צילום ומאנצ' של ארוחת בוקר - אמרתי בייייייי לשומר בכניסה והמשכתי ליעד הבא שהוא נסיעה קצרה ל...

מה שנשאר מכביש ראשי עתיק

בריכות שכשוך לילדים (שהגעתי הם היו באמצע לנקות אותם מכל הג'יפה שהצטברה), מקום לעשות פיקניק, מעיין זורם שנובע ממערה שנקראת על שם גדעון בן יואש מספר שופטים, ואחוזת קבר של יהושע ואולגה חינקין.

המקום פסטורלי וירוק להפליא, החניה בשפע, יש אופציה לישון שם לילה אוהלים בתשלום נוסף, יש המון המון צל. אבל המקום בתשלום, והבריכות שכשוך כשמם בדיוק - לא עמוקות לשחיית בוקר למי שבונה על זה - אבל בול לילדים.

הנחל הצלול

עין יהודה (עין הנצ"יב) גן לאומי גן השלושה (סחנה - בתשלום) עין שוקק עין מגדל נחל קיבוצים עין מודע ועוד המון מקומות קטנים בצד הכביש שתוכלו להיכנס על הדרך ממקום למקום, וזה בדיוק מה שאני עשיתי - ישבתי באיזה בריכה נקיה ושקופה שליו ורגוע לכמה דקות לנשום אוויר ולהשתעמם ליד זוג גברים זועפים שישבו שם וכירסמו פייסל ענק, בעוד שהפיטבול שלהם משתולל במים כמו ילד שהשם שלו נהוראי והוא שכח לקחת את הריטלין שלו מתודלק בחצי קילו סוכר לבן וג'לי תות. ומשם יש לי נסיעה ישר לצפת לבנדוד לאכול אנטריקוט וצ'יפס בייתי רך ומלא קלוריות ריקות וטעמים של חטא מתפצחים.