אני בלדאק כבר כמעט חודש, מה שאומר שעליתי על כל רכב מתפקד כטרמפיסט, ביקרתי בהמון מקומות יפהפיים ונשמתי המון אויר פסגות ועישון ג'ראס פסיבי. וכמו כל דבר טוב בעולם, גם להודו יש חסרונות ואחד מהם זה הויזה ל90 יום ימח שמה. ישבתי וחשבתי (לא באמת) והגעתי למסקנה שתאילנד היא ממש סבבה, והטיסות זולות -615 שקל מלה לבנגקוק נכון לכתיבת שורות אלו. אז ארזתי את מטלטלי, את עצמי, ואת מה שנשאר מהכבוד העצמי שלי ויצאתי בטיסה של 12 בבוקר עם אייר אינדיה לדלהי.

זה מה שאייר אינדיה הציעו לכו תתלוננו אליהם. אישית ממליץ לקחת טיסות צהרים כי לקום ב4 לפנות בוקר כדי לתפוס מטוס זה הורס ת'בריאות. לקחתי קונקשן של 18 שעות כדי להספיק לעשות קניות בעיר הגדולה וכדי להטעין קצת כאוס ועצבים לפני השקט והשלווה.

נחתתי ב13:00 בדלהי, אספתי את המזוודות, ואני יוצא לבאר לעת צאת השואבות ו… 2 נערות יהודיות מחכות למונית למיין בזאר. הצטרפנו אליהם למונית ונחתנו בשעה טובה ומוצלחת במסעדה הכשרה. ארוחה בשרית כדי להוריד פניקה ולהעלות משקל ויאללה החוצה לקניות. המון התמקחות, בלגן, אנגלית, עברית, התמקחות, עוקץ, פניקה, חרדות, התמקחות, שמחת חיים, התמקחות. אחרי שמלון אחד העלה לנו את המחיר בבוקינג בפרצוף, אחרי שאמרנו לו שיש אותו בבוקינג במחיר נמוך יותר- הלוואי ולעולם יפול להם הסנדוויץ על הצד המרוח. מצאנו חדר מלון יפה ענק ושקט יחסית - shanti villa.

אז מה עשינו? נחנו? חחחחח חזרנו לקניות עד 12 בלילה עד שלא נשאר ברחוב אפילו חתול נטוש. הזמנו מונית מראש ל4 וחצי לפנות בוקר (450 רופי) והלכנו להיטען קצת.

בוקר חמישי בבוקר דשדשנו גוססים ומרוטי נוצות למטוס, ובזכות אלוהים וידו הטובה מצאנו בעת ההזמנה את האופציה לבחור אוכל כשר. אחרי 4 וחצי שעות של נמנום, גסיסה ובליסת מזון נחתנו בבנגקוק. מהשדה רכבת ומונית לבית חב"ד לשתות איזה שניצל קטן. ומשם מונית לתחנת האוטובוס לילה לצ'אנג מאי, בתחנה אוטובוס יש 7-11 שמכרו בו את הסים ב199 באט לחודש אחרי שכל המקומות ליד חב"ד רצו מחיר שגבל בפשע מלחמה.

הרכבת והאוטובוסים יעילים להפליא, למוניות אתם יכולים להשתמש בgrab או bolt המעולים, ואפילו לשלם באשראי. תוכלו להזמין מונית קטנה, גדולה או אופנוע במחירים מצחיקים, ובולט בדרך כלל זולים יותר. אוטובוס בינעירוני תוכלו להזמין דרך 12go במחירים הגיוניים למדיי ולשלם באשראי או PayPal (בתוספת עמלה).

מעל המצופה ממש! תמורת 21 דולר לראש אתם מקבלים סנדוויץ ממולא שעועית שחורה (ואטטטט?) חמאה ובקבוק מים. כסא עם משענת שיורדת ורגליים שעולות למנח סמי סליפר בדרך העולה בית אל. והנסיעה? אין לי מושגגג אני זוכר את עצמי עולה לאוטובוס ויורד ממנו. באמצע יש משהו מעורפל של נחירות וחלומות ורודים.

ב7 בבוקר נחתנו בצ'אנג מאי אחרי שנת יופי מצויינת באוטובוס, לקחנו מונית ב74 באט לבית חב"ד להניח את המטען ויצאנו לצוד מלון. אחרי חיפוש קצר אך אפקטיבי מצאנו חדר קטנטן ומצוחצח במלון פצפון במיקום אולטימטיבי. 10 דקות מחב"ד ו5 דקות משוק הלילה המפורסם. תמורת 400 באט ללילה לחדר יש לנו מקום להטעין את הטלפונים בימים הקרובים.

אוהוווווו מדובר בעיר ענקית, אם אתם חובבי אטרקציות יש בקרבת העיר אומגות, מפלים, חוות פילים, חוות נמרים, חוות תנינים, חוות פרפרים, יש פארקים, הרים מגניבים, טבע ירוק, וכו' מבחינת קניות: יש את השוק לילה שנמצא באזור של חב"ד, יש את השוק של יום ראשון שנמצא בעיר העתיקה ליד שער Phe, ויש עוד 101 שווקי לילה שונים ברחבי העיר. אישית לא עשיתי כלום למעט שווקים ושייקים - והרבה.

הדרך הקלה ביותר היא להזמין ואן דרך 12go מתי שאתם יודעים שבא לכם להמשיך. ביום לפני המחיר עולה באיזה דולר לא משהו מלחיץ, אבל כרטיסים יכולים להיגמר בהחלט. אנחנו הזמנו לילה לפני ב8 דולר לגולגולת, ל8 וחצי בבוקר מתחנת האוטובוס בצ'אנג מאי לפאי. הדרך ארכה פחות מ3 שעות והייתה קלילה ונוחה, יש עצירה באמצע של 10 דקות באיזה דאבה תאילנדית. אפשר לשכור רכב או אופנוע ולעשות את הדרך, ויש גם ג'יפים מאורגנים שכוללים עצירות באטרקציות בדרך.

נחתנו בפאי ב11:20 מלאים בשייקים ואנרגיות, הנחנו את הציוד בחב"ד ויצאנו לשחר לחדר. עברנו פיזית בין איזה 9 מלונות וגסטים ובסוף החלטנו על אחד מפנק וטוב עם בריכה ואוירה מדהימה דקה הליכה מהwalking street. כי מיקום זה הכל אם אין לך אופנוע, ואם אתה עצלן. וייבים טובים ואנשים מעולים לבנתיים, אני עף לישון.